במהלך ביצוע פרויקט או קבוצת משימות כלשהי צצות משימות בלת"מ (בלתי מתוכננות), חלים שינויים בהגדרות שלו, באיוש ועוד.

לא יכול להיות שנתכנן ביצוע תכולה משמעותית (ביצוע פרויקט, פיתוח מוצר, אספקת שירות) ובפועל יתקיימו הדברים בדיוק (100%) לפי התוכנית. ציפיות להקפאת דרישות ועמידה מלאה בהן אינן ריאליות.

אבל בין 100% ל-0% יש מרחק גדול.

תכנון מראש של לוחות הזמנים יראה לנו עוד לפני תחילת הביצוע שחלק מן הציפיות שלנו אינן ריאליות. ההחלטות שנקבל בעקבות זאת יחסכו לנו הרבה.

משימות בלת"מ הן תופעה נורמלית. כאשר יש לנו לוחות זמנים גמישים, שהעדכון שלהם אינו דורש זמן רב, אפשר בקלות להבין את משמעותו של בלת"ם ולקבל החלטה מושכלת: לבצע ולדחות או לא לבצע ולא לדחות? את מה לדחות? אולי לבצע במקום משימות אחרות?

לפי ההשקפה שלי, מטרת השימוש בלוחות הזמנים אינה לעמוד בתכנון המקורי (שהרלוונטיות שלו יורדת במהירות), אלא לאתר בעיות כמה שיותר מוקדם, כדי למצוא להן פתרונות מראש.
כך, בין השאר, ניתן למנוע חלק מן העיכובים.

^(*) על הטענה שלא כדאי לתכנן מראש, כי כלל המוצר אינו מוגדר מראש, נדבר במיתוס הבא.


נכתב ע"י רונית סנה
IntelliManage

שאלות ותגובות למיתוס זה ניתן להעלות כאן