בלוג > מאמרים

ניהול מטריציוני

מודל ניהול הפרויקטים הפשוט ביותר הוא היררכי:


החייכן שלמעלה מסמל את מנהל הפרויקט.
החיוך מסמל את העובדה שבמודל זה נוח יחסית לנהל את הפרויקט, מאחר וכל האנשים הנדרשים "שייכים" לפרויקט, כלומר זמינים עבורו בכל עת.

הבעיה העיקרית במודל זה היא העלות הכלכלית הגבוהה שלו: הפרויקט משלם עבור העסקתם המלאה של כל הנמצאים בהיררכיה שתחת מנהל הפרויקט, למרות שחלקם נדרשים לו במידה חלקית בלבד, לפעמים מועטה.

לכן, במרבית הארגונים מנהלים את הפרויקטים במבנה מבוסס
מטריצה (כלומר: טבלה) כלשהו.

מבנה מטריציוני בסיסי נראה כך:

כאשר:

1. T1, T2 וכן הלאה, הם צוותים מקצועיים.
דוגמאות: צוות הגדרת המוצר, צוות ASIC Deign, צוות פיתוח תוכנה, צוות בדיקות, צוות מתקיני צנרת, צוות מחקר קליני.

2. P1, P2 וכן הלאה הם הפרויקטים המתנהלים בארגון.
דוגמאות: פיתוח מוצר חדש, הקמת מפעל, בחינת רעיון חדש, בניית גירסה משמעותית למוצר קיים, מעבר למודל/מקום עבודה שונה.

כאשר מנהלים את הפרויקטים במודל מטריצה, כל פרויקט משתמש בעבודה של אנשי צוות אחד או יותר, על מנת להשיג את מטרתו. למשל:


בדוגמא זאת:
פרויקט P1 זקוק לעבודה של צוות T1 וצוות T2.
פרויקט P2 זקוק לעבודה של צוות T1 וצוות T3.
לכן, צוות T1 יעבוד במקביל על שני הפרויקטים.

זה יהווה יתרון מבחינת העלות לשני הפרויקטים, במקרים בהם אנשי T1 נדרשים רק לחלק מזמנם עבור כל אחד מהם.

זה יהווה חסרון מבחינת המשך של שני הפרויקטים, במקרים בהם לאנשי צוות T1 אין מספיק זמן כדי לעמוד בדרישות של שניהם.

האתגרים העיקריים בניהול פרויקטים מטריציוני:

• עיכובים בפרויקט אחד משפיעים על התקדמות פרויקטים אחרים.
• קשה יותר להבין את התמונה הכללית, על מנת לקבל החלטות מושכלות.
• מנהל הפרויקט צריך לקבל עבודה מאנשים שהוא אינו המנהל שלהם.
• לוח זמנים המתאר את כלל הפעילות במטריצה, הוא בדרך כלל מורכב מדי לבנייה ולתחזוקה.
מצד שני, לוח זמנים חלקי, שאינו לוקח בחשבון את ההשפעות ההדדיות של הפרויקטים, יתאר מצב הרחוק מן המציאות.


כדי לשמוע על הדרך בה יוצאים מן הסבך בעזרת מתודולוגיית IntelliGantt^® שלנו,
צרו איתנו קשר

נכתב ע"י רונית סנה
IntelliManage

 

שאלות ותגובות למאמר זה ניתן להעלות כאן