איך בעצם לומדים בבתי הספר הדמוקרטיים? מהם הרעיונות שמאחורי שיטה זאת? בבתי הספר הדמוקרטיים מתקיימת הלמידה בדרך שונה, הנקראת "למידה פלורליסטית". מאמר זה מסביר את ההבדלים בין הלימוד הקווי (הרגיל) מול התקדמות במעגלים (בלימוד הפלורליסטי): חוסר ידע, גילוי, ידיעה, ספק וחוזר חלילה. (טיוטה מספרו של יעקב הכט "חינוך דמוקרטי - סיפור עם התחלה" שיצא לאור בקיץ 2003.) לחובבי הקריאה באנגלית, הרצאה מתוך כנס IDEC-Institute of Democratic Education, שהתקיים בניו זילנד באוגוסט 2002, שבה נסקר אותו נושא: Pluralistic Learning as the Core of Democratic Education / Yaacov Hecht (הקובץ בפורמט zip) |
בבית הספר הדמוקרטי הלמידה מכוונת ללומד ויוצאת מתוך מתן מקום לייחודיות ולזכויות של הילד. בשל הגישה המכבדת את הילד, בית הספר הדמוקרטי מעניק אפשרות לכל תלמיד להתמודד בדרכים שונות עם מגוון רחב של אינטלגנציות, להכיר את תחומי החוזק שלו ולאפשר לו לפתח EQ, אינטליגנציה רגשית מחוזקת ומודעת יותר. בבית הספר הדמוקרטי בקרית אונו הלמידה מתקיימת בקבוצות הטרוגניות שנבנות בהתאם לעניין ולבחירות הילדים. הלמידה בבית הספר מתקיימת במשך כל היום ויכולה לנבוע מתוך כל פעילות. |
האם בתי הספר, אשר אמורים להיות אמונים על עידוד אהבת הלמידה, מחנכים לזה שהעולם "האמיתי" של חיינו הבוגרים, של עבודה ויחסי אנוש, הוא בלתי נסבל? לזה שאם נהנית והיה לך כייף, אז את/ה לא באמת לומד? או אולי לזה שצריך לסבול ולא לאהוב את זה, כדי שנרגיש שלמדנו באמת? |
מתוך אתר "מקום": תכופות אני נשאל: "כיצד ידע הילד על קיומו של תחום כזה או אחר אם לא יפגישו את הילד עם מכלול של תחומים?" ובדרך כלל השואלים מוסיפים מילה של הצדקה: "כן, גם אנחנו מאמינים שהילד צריך לבחור במה להתעניין, אך אם הוא לא מכיר את האפשרויות כי אז כיצד ידע במה לבחור?". |
המחבר מתאר את התפתחות הבנתו לגבי מה פירוש לבטוח ביכולתם של הילדים ללמוד. הוא בוחן את עולם החינוך דרך העדשה הזאת, עדשה של אמון ביכולתם ללמוד, ומסביר כיצד התפתחות זו הובילה אותו דרך אפשרויות שונות עד לבית ספר בגישת "האמון המלא". |
מתוך אתר "מקום": האם במסגרת בה אין מחיבים ילדים לא עשוי הילד להשתמט מכל מאמץ שהוא? |
האם אפשר לחנך ילדים לבחירה? איך ילדים בוחרים בגילים שונים? האם צריך לדעת דברים בסיסיים כדי לבחור? האם יש תכנים / מיומנויות שאי אפשר לוותר עליהם? מה עם ערכים שהקהילה שלנו רואה כחיוניים? למה בחירה? איך הילדים יתמודדו עם המאמץ לבחור? |
כמו שיש לילדים את הצורך הטבעי לאכול וללמוד לדבר, כך הם רוצים באופן טבעי ללמוד לקרוא בבוא הזמן. בדומה לאכילה כפויה המשניאה עלינו מאכלים מסוימים, כך גם האילוץ ללמוד לקרוא מחבל ברצון הטבעי לעשות זאת. |
תרגום מתוך הספר: חינוך באמריקה, מבט מסדברי-ואלי, מאת: דניאל גרינברג. כאשר מחנכים דנים ב"דברים הבסיסיים" שיש ללמדם את כל התלמידים בבית-הספר, אין נושא המקבל תמיכה גדולה יותר מנושא המדע. אומרים לנו, שמכל הדברים החשובים לצעירים אשר יהפכו למבוגרים במאה ה21- ידיעת המדע היא הדבר החשוב ביותר. זה הצידוק הסטנדרטי לתכנית הנרחבת של לימודי המדע, החל בבית-הספר היסודי ועד לבית-הספר התיכון, תכנית הנתמכת בציוד ובספרי לימוד יקרים, והמאוישת על ידי צבא אדיר של מורים. ייתכן שהדברים שאומר יהיו הפתעה למרבית הקוראים, אך אני טוען כי כל מה שנאמר לנו בנושא הוא מיתוס טהור. אין בית-ספר בו מלמדים מדע. זורים חול בעינינו. |
מתוך הספר "סוף סוף חופשי" על בית הספר סאדברי ואלי: איך לומדים חומר של שש שנים בחשבון תוך חמישה חודשים. |
רכזת הלמידה של בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו מתארת את המאפיינים והשלבים של הלמידה בדרך החקר. |
בביה"ס קלירווטר, תלמידים עצמאיים לבחור את פעילויותיהם ומטרותיהם, בכל יום בשנה. לכן מפתיע לשמוע ילדים קוראים בחרדה
קולנית: ביה"ס משעמם! אין שום דבר לעשות! |
מתוך הספר "סוף סוף חופשי" על בית הספר סאדברי ואלי: הסיפור של דן, שהקדיש את זמנו לעיסוק בדייג. |
דיון קצר בטענה ש"בבתי ספר פתוחים לא כל כך לומדים", המביא לגיבוש הבחנה על למידה נכונה ואמיתית, במובחן מהלמידה הכפויה והחיצונית לעתים קרובות, המתרחשת בחינוך המסורתי. |
תהליכים של שינוי שעברו לימודי הספרות בבית הספר הדמוקרטי בחדרה. |
עלילותיו של תלמיד שלמד בבית, הפוגש לראשונה בתופעה של שיעור היסטוריה בבית הספר. |
מכתב למערכת מעיתון "הורים וילדים": על ההבדל בין מה שהילד רוצה ללמוד ובין מה שבית הספר נותן לו ועל משמעויות ההבדל הזה. |
מה משמעותו והשפעתו החינוכית של הזמן בבתי הספר? מדוע לכל הילדים אותו לוח זמנים? היש יחידת זמן (שיעור) בסיסית מתאימה
לכל גיל? האם לתחומי הדעת (מקצועות) יש זמני למידה מתאימים? המחקר טוען שהיחס בין כושר הלימוד של תלמיד מהיר לאיטי יכול
להיות עד פי שש, איך הדבר יבוא לידי ביטוי? מה עם הזמן הנהדר של הרהורים שמבוגרים נוטלים לעצמם? זמן לא מובנה ולא מתוכנן.
ילדים לא מהרהרים? האם יש "זמן איכות" של מורה עם תלמיד? ואולי כדאי להתייחס לזמן אחרת? במהלך שנת הלימודים הראשונה של בית הספר "קשת" בזכרון יעקב, התקיימה חשיבה נוספת ומעמיקה בנושא, שאת תוצאותיה ניתן לקרוא כאן. |
מתור אתר "The Natural Child Project": כמו שכל ורד פורח בזמן שלו, כך כל ילד לומד בזמן ובשיטה שלו. הניסיון להכריח את הורד לפרוח דווקא במועד מסוים גורם לנזקים שאנו קוראים להם "ליקויי למידה". |
ההתניה החברתית בנושא הגילאיות היא אחת מן ההתניות העמוקות ביותר שיש לבני התרבות המודרנית ויש לה השלכות מרחיקות לכת.
היא מדכאת את האדם הרבה מעבר למה שאנו מדמיינים, ובתחומי חיים שלכאורה אין להם כל קשר לשאלת הגיל. |
בבית הספר סאדברי-ואלי לא מאמינים בציונים, אלא ביכולתו האישית של כל תלמיד להעריך את השיגיו, בהתאם לקריטריונים האישיים שלו.. |
מתוך אתר "עמלנט": מאמר על בית הספר הדמוקרטי בחדרה, עקרונותיו ושיטת ההערכה המקובלת בו. כולל התייחסות נרחבת לנושא בחינות הבגרות. המאמר נכתב ב-1995. |
מחקרים שנעשו באוניברסיטת ברקלי, מראים כי קיום מבחנים גורם לנזקים כמו הפחתת הבטחון העצמי של הלומדים ביכולותיהם ודעות קדומות המגשימות
את עצמן מכיוון המורים. כבר בילדים בני 6 ניכרת הפגיעה במוטיבציה כתוצאה מן המבחנים. קיום המבחנים גם מצר את תחום הלימוד, מאחר ולומדים רק
את מה שנדרש לבחינה. |
הצצה אל גישת הלמידה, כפי שהיא נתפסת בבית הספר סדברי-ואלי. נכתב על ידי מורה בבית הספר, המשתפת את הקוראים בניסיון שצברה. |
כבר טולסטוי הצביע על אחת הבעיות הבולטות בחינוך ה"רגיל". . . |
מתוך הספר "סוף סוף חופשי" על בית הספר סאדברי ואלי: דוגמאות של ילדים שמצאו את תחומי ההתעניינות שלהם והתמידו בהם לאורך זמן בלימוד עצמאי. |
סיכום הרצאה של פרופ' מוי סלינס, פסיכולוג חברתי מקונטיקט. |
מתוך אתר "מקום": מקום הלמידה בעולם התרבותי המודרני, ובכלל זה מקומה ואופייה במרחב החינוך האלטרנטיבי. תכונותיה ואיכויותיה של הלמידה מנקודת המבט של המחקר הפסיכולוגי קוגניטיבי וכיצד זה משליך על מקומו של התלמיד והמורה ועל תפקיד של ההוראה והלמידה העצמאית. |
בית הספר היום דומה מאד לזה שייסד הוראס מן בתקופת המהפכה התעשייתית. מערכת החינוך ממשיכה לנסות ללמד קבוצות תלמידים גדולות לזכור
כמויות של מידע שישכחו מיד אחר כך, וממשיכה להיות כשלון חרוץ. ד"ר משה (מוי) סלינס, חוקר ופסיכולוג חינוכי, מציע עקרונות למיקוד הלמידה בלומד
הייחודי. הרווח המשני - העלאת הישגים אצל אוכלוסיות תלמידים מוחלשים. |