מדוע להכריח לקרוא? מאת: דניאל גרינברג האם הכריחו אותך אי פעם לאכול ברוקולי כאשר היית ילד? או גזר? האם גדלת בעודך שונא לאכול זאת, האם היו לך סיוטים על צלחות עמוסות נבטים וכרוב? כולם אוהבים לאכול. הטבע דאג שכך זה יהיה, לצורכי הישרדות. אבל אפילו בילוי אהוב כזה יכול להפוך לדוחה באמצעות אכילה כפויה, מכיוון שיותר מכל דבר אחר בעולם, אנשים שונאים כפייה. אנו האמריקאים יודעים זאת טוב יותר מכולם. אנו ארץ החופש, והחופש שלנו הפך אותנו לאומה היצירתית, הנמרצת והחדשנית ביותר על פני כדור הארץ. אם תחשבו על כך לרגע, תבינו מדוע ¨ג`והני לא יכול לקרוא¨. אנשים מטבעם מתקשרים. מדענים רבים חשים שהיכולת שלנו ליצור ולהשתמש בשפה ביעילות היא אשר מבדילה את ההומו-סאפיינס בבירור מחיות נחותות יותר. אנשים אוהבים לדבר, וילדים אפילו ימציאו שפות שלמות אם הם גדלים בבידוד. אין דבר אשר סופג יותר אנרגיה וריכוז אצל תינוקות מאשר המאמץ ללמוד לדבר – מאבק אותו יוזמים ילדים בעצמם ושואפים אליו כאשר הם מוכנים. וכולנו יודעים שברגע שהם מתחילים, הכל אפשרי חוץ מאשר לסתום להם את הפה ! המצאת הכתב לפני אלפי שנים נתנה לאנושות ממד חדש בתקשורת. מאז, כאשר הניחו להם לנפשם, אנשים תמיד נהנו מהמילה הכתובה. אז הנה לנו פעילות אנושית, תקשורת מילולית, אותה אנשים אוהבים לעשות, ואשר מגיעה לצורתה הגבוהה ביותר במילה הכתובה. היינו חושבים שמחנכים יניחו לזה. כפי שעם כל יצר אנושי אחר, כל אשר עליך לעשות הוא להביא לכך שהצוות יהיה זמין, ולחכות. כאשר הילדים מוכנים להתחיל בכך, הם יעשו זאת, ודבר לא יעצור אותם. במקום זאת, אנו חסרי סבלנות. אנו מושיבים את ילדינו כאשר הם מגיעים לגיל בו אנו חושבים שהם צריכים לקרוא, ומכריחים אותם לעשות זאת. התוצאה היא שרבים מהם לומדים לשנוא קריאה, רבים אף פעם לא לומדים, וכעשרה עד חמישה עשר אחוזים מהם מפתחים ¨לקויות קריאה¨ כמו דיסלקציה, עליהן הם משלמים ביוקר – וגם אנחנו משלמים מאוד ביוקר עבור מטפלי קריאה יקרים ותוכניות מתקנות. לפני זמן לא רב, בשנת 1968, בית הספר ¨סדברי וואלי¨ החליט להביט על עניין הקריאה מחדש. הנחנו לילדים לנפשם והם לא אולצו ללמוד איך לקרוא. התוצאה הייתה מדהימה. במהלך השנים אשר חלפו מאז נוסד בית הספר, כל הילדים למדו כיצד לקרוא, אבל בטווח רחב של גילאים. חלק למדו בגיל ארבע, אחרים בשש, אחרים בשמונה ותשע או אפילו מאוחר יותר. עד שהיו בני עשרה, לא יכולת להבחין בשוני בין הקוראים מוקדם והקוראים מאוחר. אף אחד לא שנא לקרוא, כולם עשו זאת טוב למדי, ולא אובחנו לקויות תפקודיות בכלל. האם לא הגיע הזמן שבתי ספר אחרים יבחנו מחדש את נושא הקריאה? אכילה כפויה לא עובדת. גם קריאה כפויה לא. האם כל כך קשה להאמין בכך? אז העבירו לי בבקשה את הירקות. והאם אתם יכולים גם להשאיל לי את הספר הזה כאשר אתם מסיימים איתו?

Graphics created by School Icons