 אני מנויה שמתגוררת בארה"ב ואם לחמישה ילדים. לא מזמן נפל לידי מכתב זה, וברצוני לשתף בו מספר רב ככל האפשר של קוראים. מדובר במכתב שכתב ילד אמריקאי למורתו. למורתי שלום, לסיום השנה רציתי לכתוב לך מכתב, המצב שלי על הפנים ואולי תוכלי לעזור לי. את יודעת שאני לא תלמיד טוב. נכון שעכשיו בכיתה ח' אני יותר גדול מכל הילדים, אבל זה בגלל שנשארתי בכיתה א' פעמיים. הילדים דווקא אוהבים אותי למרות שאני לא פעיל בשעורים. זה בגלל שאני גדול, אני פשוט יכול להציע להם דברים שאין בביה"ס. הם תמיד מזמינים אותי לכל מקום וזה דווקא טוב לי כי בכיתה אני מחוץ לעניינים. אז למה המורים לא אוהבים אותי? אולי בגלל שהם לא מאמינים לי שאני באמת יודע משהו אם אני לא יודע להגיד באיזה ספר קראתי את זה? דווקא יש לי בבית המון ספרים, כמו אנציקלופדיה למכונות וכאלה. אבל אני לא כל כך יושב וקורא בהם. אני משתמש בהם רק כשאני מחפש משהו. למשל אם הרדיו או המגהץ מתקלקל בבית, אז, כשאני מתקן אני מחפש בספר מה שאני לא יודע. זה לא בעיה כי באינדקס אני יכול למצוא כל דבר במהירות. בכיתה צריך ללמוד את הדברים כמו שהם בספר. אבל אני פשוט לא יכול ללמוד בעל פה. השנה נשארתי במשך שבועיים שעה אחרי הלימודים להתכונן למבחן בתנ"ך. ניסיתי ללמוד בעל פה את כל שמות המלכים בישראל ויהודה. היו שם אולי שלושים שמות ולא הצלחתי לזכור את כולם. אולי אני פשוט לא יכול לזכור שמות מהתנ"ך? לאבא שלי יש שלוש משאיות ואני רוצה לדעת הכול על משאיות. אבא אומר שאוכל לעשות רשיון כבר בגיל 17. אני כבר יודע על 26 משאיות, כמה הילוכים וכמה כוח סוס יש לכל אחת. לחלק יש מנוע דיזל ואני מזהה אותן מרחוק לפי הקול. את יודעת איך הדיזל פועל? זה נורא מעניין. בשיעור טבע, כשהמשאבה שהשתמשנו בה ליצור לחץ אוויר התחממה, התחלתי להסביר את זה למורה, אבל היא השתיקה אותי ואמרה שאין שום קשר בין מנוע דיזל לניסוי שלנו. דווקא כמה מהילדים רצו לשמוע אז לקחתי אותם למוסך של אבא שלי אחרי הלימודים, וראינו שהמכונאי מפרק מנוע דיזל. הוא באמת יודע איך להסביר. גם בגיאוגרפיה אני לא טוב. אני לא תופס מה זה "גיאוגרפיה כללית". למדנו על היצוא והיבוא של צ'ילה ואני לא זוכר כלום. אולי בגלל שהחסרתי כמה ימים כשאבא לקח אותי במשאית החדשה שלו. נסענו דרומה לקנות סחורה. זה היה כיף. הוא אמר לי לאן נוסעים, ואני ישבתי עם המפה על הברכיים והייתי צריך למצוא את הכבישים. הוא רק נהג וסמך עלי שאכוון אותו לאן שצריך. ועשיתי את זה! עשינו 5 הפסקות בדרך ונסענו 517 ק"מ. עכשיו אני מחשב כמה עלה לנו הדלק והבלאי כדי שאדע כמה בדיוק הוצאנו. גם במתמטיקה אני לא טוב. בייחוד לא ב"בעיות". הנה תראי בעיה שלא פתרתי: "עמוד טלפון באורך 17 מ' נפל לרוחב הכביש. צידו האחד בולט ב-5.3 מ' והאחר ב-4.3 מ'. חשב את רוחב הכביש". לי זו נראית דרך טיפשית לחשב רוחב של כביש. אפילו לא ניסיתי לענות על השאלה הזאתי, כי לא אמרו אם העמוד נפל ישר או באלכסון. חוץ מזה - ראית פעם עמוד טלפון של 17 מ'? זה יותר מבית של חמש קומות. תתפלאי, אבל גם בנגרות הציון שלי גרוע. עשינו קרש לחתוך לחם ומדפים לספרים, ושלי לא היו ישרים. זה בכלל לא עניין אותי. אנחנו קונים לחם פרוס ואמא בכלל לא משתמשת בקרש, ולספרים שלנו יש מדפים מיוחדים וכולם סגורים בזכוכית. רציתי לעשות דלת בשביל הנגרייה של דודי, אבל המורה לא הסכים כי בשביל זה צריך לעבוד גם עם עץ וגם עם מתכת, ו"עלי ללמוד קודם לעבוד כראוי בעץ". אני לא מבין למה זה מוכרח להיות דווקא ככה, אבל שתקתי ועשיתי קולב מצחיק, מתנה למורה. את הדלת לנגריה עשיתי אצל הדוד שלי אחרי הלימודים. הוא אמר שחסכתי לו 55 שקל. קשה לי גם בשעורי אזרחות. יש לנו מאמר נורא חשוב על "עזרה לזולת והתנדבות" והמורה אמרה שאם לא אדע אותו לא אהיה אזרח טוב. אני באמת משתדל, כי זה דווקא חשוב לי, ואפילו נשאר לשיעורי עזר בסוף הלימודים בשביל זה. חבל רק שבגלל זה אני לא יכול באותו זמן לצאת עם קבוצת הילדים שארגנתי, לעזור בבית האבות שאימצנו. כבר ניקינו את המגרש ואולי גם נבנה גדר, אחרי שירד ממני המאמר הזה. אני כותב לך עכשיו כי אני חושב שאעזוב את בית הספר בסוף השנה, ואני לא רוצה שתהיי מאוכזבת ממני. אין לי טענות כלפייך, אבל יש דברים אני לא יכול ללמוד בבית הספר וזה דווקא הדברים החשובים. אז ביי, ממני אלי. אולי גם אצלנו יש ילדים שהיו כותבים כך. אסיה אפריק ארה"ב |
Graphics created by School Icons