בלוג > מיתוסים

מיתוס 30: חוק המספרים הגדולים רלוונטי לתכנון ומעקב

"חוק המספרים הגדולים" הינו כלל ידוע בתורת ההסתברות, אשר לפיו ככל שהמדגם גדול יותר, כך עולה הסיכוי של הממוצע להיות קרוב לתוחלת.

האם הוא ישים גם ללוחות זמנים של פרויקטים?

אלו הסבורים שהוא ישים, מניחים שבעת ביצוע הפרויקט/הגירסה/הספרינט חלק מן המשימות ידרשו בפועל יותר מן המתוכנן, בעוד אחרות ידרשו פחות ממנו, כך שבממוצע כלל זמן הביצוע יהיה קרוב לכלל זמן התכנון.

האם זה מה שבאמת קורה בזמן ביצוע התוכנית?

כאשר מדובר בביצוע משימות, מוכרת גם טענה נגדית, הידועה כ"תסמונת הסטודנט". לפי טענה זאת, הנטייה הטבעית של רובנו גורמת לכך שמשימות נוטות להידחות עד לרגע האחרון.
(המתעמקים יכולים לקרוא עוד כאן)

ההתייחסות להתנהלות זאת באה לידי ביטוי גם ב"חוק פרקינסון", שהוא תערובת של הומור ומציאות:


(בתרגום לעברית: העבודה מתרחבת באופן כזה, שהיא מנצלת את כל הזמן המצוי לשם ביצועה)

ההתרשמות שלי היא שתסמונת הסטודנט מתארת טוב יותר את מה שקורה במהלך ביצוע פרויקט. אם זה המצב, שימוש בערך הממוצע להערכת הזמנים הוא אופטימי מדי, כך שבפועל נגלה במהלך הביצוע שלוחות הזמנים מתאחרים או שנאלץ לקצץ בתכולה.

לכן אני ממליצה להימנע ככל האפשר מהסתמכות משמעותית, מלבד לתחשיבים ראשוניים, על תחשיבים סטטיסטיים כמו:

1. הקצאת יום בשבוע למשימות תחזוקה / בלת"מים.


2. משימות מקבילות מתמשכות (למשל שימוש בהנחה שעובד מסוים מקדיש באופן קבוע 10% מזמנו למשימות תמיכה).


3. team/resource velocity.

נכתב ע"י רונית סנה
IntelliManage