בלוג > מיתוסים
מיתוס 17: Burndown chart מראה אם קצב ההתקדמות מספק
ארגונים רבים סומכים על תרשים זה להערכת קצב ההתקדמות שלהם, למרות שהוא מציג נתונים אופטימיים מדי. בפועל, יש לו יכולת נמוכה בהרבה מזה של תרשים גנט
לזהות איחורים מראש. הוא גם לא מאפשר לבצע אופטימיזציה של לוחות הזמנים על מנת להגדיל את ההספק במסגרת סבב העבודה. אפשר לומר שבמידה רבה הוא גורם
לנו להיות שאננים, עד שמאוחר מדי לתקן.
חלק מן הכשלים של מודל ה-burndown chart נובעים מכך שהוא מתבסס על כמה הנחות, שלעיתים קרובות אינן עומדות במבחן המציאות, כמו:
- כל אדם בצוות יכול לבצע כל משימה.
- אין תלויות בין משימות ותלויות בגורמים שמחוץ לצוות.
- כלל פארטו אינו פועל (הסבר בהמשך).
- תכולת סבב העבודה קבועה.
לכן, מראש הוא מציג תוכנית שלא ניתן לעמוד בה.
ועכשיו לפירוט, עם כמה דוגמאות:
למי שעדיין לא מכיר את המושג, burndown chart נראה כך:
כאשר הציר האופקי מייצג את ציר הזמן של סבב העבודה והציר האנכי את משך זמן העבודה הנותר.
הקו האלכסוני הירוק מראה את קצב ההתקדמות האופטימלי (לדעת הוגי המודל).
הסיטואציה המתוארת בדוגמא זאת (הלקוחה מוויקיפדיה) גם היא חיובית למדי: למרות שבהתחלה מסתמן עיכוב מסוים (גרף ה-remaining effort נמצא
מעל זה של ה-ideal burndown), הוא מתוקן עד היום ה-11 ומשם ההתקדמות כמעט אידאלית וכל המשימות מושלמות בזמן. זה מודל יפה, אבל האם
המציאות נראית כך בדרך כלל?
השימוש ב-burndown chart משלב בתוכו הנחה נסתרת, שכל חלק מן המשימה דורש אותו חלק של זמן הביצוע שלה (למשל: ביצוע רבע מהמשימה דורש רבע
מן הזמן). בחיים שמחוץ לתאוריה פועל בדרך כלל עיקרון פארטו, הידוע גם בשם "כלל ה-80/20"
(
ויקיפדיה).
בתחום לוחות הזמנים משמעותו היא ש-80% מן העבודה נעשה ב-20% מן הזמן, ולהשלמת 20% העבודה הנותרת נדרש 80% מן הזמן. בפועל, האחוזים יכולים להיות שונים, אך קיימת סבירות
גבוהה שלקראת סוף הזמן המתוכנן לסבב העבודה, נישאר עם "זנבות" של משימות שהתגלו כבעייתיות (20% מן המשימות, שביצוען דורש 80% מן הזמן).
אם נעמוד על כך שאף פעם לא נעבור למשימה הבאה כל עוד לא הושלם ה"זנב", נספיק פחות משימות.
בגרף זה יראה כך:
זהו החיסרון הגדול ביותר של השימוש ב-burndown chart:
ההבנה שלא נעמוד בתכנון מתגלית רק לקראת סופו של הסבב, שאז האפשרות לתקן משהו כבר נמוכה.
בנוסף, בפועל, יקרו תמיד דברים בלתי צפויים במהלך העבודה:
מסיבות אלו ואחרות, נמצא את עצמנו לרוב לקראת סוף סבב העבודה, במצב בו ניתן לראות שלא ניתן להשלים את התכולה המתוכננת במועד. מה יקרה בפועל?
בדומה לנעשה בשיטות ניהול הפרויקטים המסורתיות, לקראת סוף סבב העבודה נלקחת החלטה:
כאשר משך סבב הפיתוח חייב להסתיים בתאריך שנקבע מראש, התכולה נחתכת:
וכאשר השלמת התכולה היא הכרחית, משך סבב העבודה מוארך:
נכתב ע"י רונית סנה
IntelliManage