"זוהי הדרך היחידה לשים קץ לזלזול" כך אמרה יהודית אברון להגנתה, במשפט שערכה וועדת משמעת נגדה. את התלונה הגישו איתי כהן מילוא וורד זינגר. השניים צפו בה, כשהיא מושכת בחוזקה בידו של נועם ריבלין, אשר עמד לחצות כביש ריק, ללא תיאום איתה. היא יצאה זכאית "נועם רצה לחצות את הכביש ויהודית משכה אותו חזק אחורה, היא צעקה עליו ומשכה אותו בחוזקה לבית הספר", כך סיפר איתי כהן-מילוא לשופט עומרי, במשפט שנערך בוועדת משמעת. "הפעלתי כוח מתוך דאגה לשלום ובטחון הילדים", אמרה יהודית להגנתה, "הפעלתי כוח כדי להסביר כי דברים אלו לא ייעשו. נועם וחבריו הפגינו זלזול וסירבו להישמע להוראותיי". איתי אמר, כי לא ראה סכנה שמצדיקה כוח. "אכן לא הייתה סכנה", הודתה יהודית, "אך נועם 'עשה דווקא'". עוד טען איתי, כי יהודית לא מיצתה את האופציה של הדיבור. על כך ענתה יהודית: "זוהי הדרך היחידה לשים קץ לזלזול". השופט עומרי כהן-אלורו לא פסק לה כל עונש. זוהי הפעם השניה השנה שבה נתבעת יהודית בוועדת משמעת. את התלונה הראשונה הגיש מתן בר, אשר בשעת ניקיון האולם צעקה עליו ועל חבריו וכינתה אותם בשמות גנאי. פרוטוקול המשפט הראשון אבד ואיננו נמצא בקלסר הפרוטוקולים של וועדת המשמעת. דבר העורכת (או: דבר הסנגוריה) אדם היימן, אשר ישב איתי על פרוטוקול המשפט, חזר, ובצדק, על משפט הכותרת ואמר: "זה משפט חזק - הוא חייב להיות בכותרת". ובכל זאת, עד הדקה התשעים, לא החלטתי אם להדפיס עמוד זה או לא. הייתה לי בעיה. מצד אחד, רציתי ש"דמוקראותי", יקבל אט אט אופי עיתונאי -דמוקרטי אמיתי. כשם שיש גופים דמוקרטיים בבית הספר, המקבילים לגופים הדמוקרטיים מחוצה לו - כך רציתי שהעיתון ינסה להיות באמת עיתון, ללא מורא ומשוא פנים, עד כמה שניתן. מצד שני, מדובר בעיתון בית ספר מתהווה, המבקש לגדול. והעמוד הזה לא ממש נראה טוב בתור חלון ראווה... לאחר שהתייעצתי כה וכה, החלטתי לפרסם, דווקא משום שמדובר בחלון ראווה. ובכן, בתהליך הדמוקרטי של הכנת הידיעה - שיתפה יהודית אברון פעולה, והפגינה רוח דמוקרטית וספורטיבית, דבר שאיננו מובן מאליו אצל כל מנהלת ובכל בית ספר, גם כזה המתקרא "דמוקרטי". כולנו בטוחים כי יהודית אברון יודעת כי זוהי לא הדרך היחידה לשים קץ לזלזול, כמו גם כי בטחון ילדי בית הספר הוא נושא רגיש אצלה במיוחד. העובדה כי יהודית לא ניסתה למנוע פירסום הידיעה אלא להיפך - מוכיחה כי יש יסוד דמוקרטי אמיתי בבית הספר שלנו. כך שהמעידה האנושית של יהודית, הכוללת גם את ניסוחיה החד משמעיים, מקבלת, לדעתי, איזון ניכר נוכח העובדות הנ"ל. שלכם, ורד "מצטערת שהייתי צריכה להגיע למצב של כוח ואלימות" כך אומרת יהודית בתגובה, "אחשוב איך להסביר לילדים על זהירות בדרכים" מאת: הלל הירש -מה את חושבת על המקרה? "אני חושבת שזאת חוויה מרעישה שילד הגיש תלונה נגד מבוגר, כי גם מבוגרים מפרים חוקים לפעמים". -וביתר פירוט? "נועם התייחס לחציית הכביש כמשחק. ופה מבוגר חייב לקחת אחריות על הילד. אין מקום לדיונים בחציית כביש. אני מצטערת שהייתי צריכה להגיע למצב של כוח ואלימות". - מה את חושבת על החלטת הוועדה? "הצלחתי להבהיר את הסכנה הכרוכה בחציית כביש ועל כן, הוועדה צדקה. כדאי לחשוב איך להסביר לילדים את נושא הזהירות בדרכים". לעמוד: השער 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10