מי המציא את תרשים הגנט?

Henry Laurence Gantt היה מהנדס מכונות אמריקאי ויועץ בתחום הניהול, שחי בין השנים 1861 עד 1919. המצאתו המפורסמת ביותר היא תרשים הגנט, המשמש עד היום כלי פופולארי לתכנון ומעקב אחרי ביצוע פרויקטים בתחומים רבים. החדשנות שבתרשים הגנט היתה בכך שהתמקד בציר הזמן ולא בכמויות, וכן בעובדה שסייע בטיפול במשימות שהתבצעות במקביל. מודל הגנט הראשוני התבסס על לוח משובץ, שעליו מלבנים המסמנים משימות + סימונים מיוחדים לאבני הדרך. מודל זה שרד, כמעט ללא שינוי, במשך 100 שנה.

הידעתם שהקישור בין המשימות לציון תלויות (סוף להתחלה, התחלה להתחלה וכו') התפתח רק בשנות ה-90 של המאה ה-20?

ב-1910, כתב גאנט מאמר בשם "Work, Wages and Profit", שהתפרסם במגזין הניו יורקי "The Engineering Magazine". יש הטוענים שאזכור ראשון של תרשים הגאנט הופיע בו לראשונה. אחרים טוענים שתרשים הגאנט עצמו הומצא רק בשנת 1917. בשנת 1919 יצא לאור ספרו "Organizing for Work ".

כיועץ בתחום הניהול היה גאנט בין הראשונים שהכירו בחשיבות המוטיבציה של העובדים להצלחת הפרויקט. הוא הגדיר דרך חדשנית להתייחסות לעובדים והציע שימוש במערכת תמריצים, כתחליף למערכת העונשים שהיתה נהוגה אז. הוא דגל במדיניות של משכורת מינימום + בונוסים ויישם אותה עבור עובדיו.
בנוסף, הדגיש גאנט את חשיבותה של המנהיגות כחלק מניהול ארגונים תעשייתיים.

הרבה מעבודת המחקר של גאנט התבססה על בניית אוניות ע"י הצי האמריקאי במלחמת העולם הראשונה.

גאנט עבד במשך שנים בשיתוף פעולה עם Fredrick Taylor, שהיה בין הראשונים שהסתכלו על העבודה כעל מדע - הנדסה תעשייתית. טיילור הצביע על כך שכלל העבודה מתחלק לתתי-משימות. לחלוקה זאת קרא WBS (כלומר: work breakdown structure), ועליה מתבסס תרשים הגאנט. טיילור טען שיש להגביר את יעילות הביצוע של כל אחת מתתי המשימות, כדי לתרום לסך הפרודוקטיביות. עד אז, הגישה המקובלת היתה שכדי להגדיל את הפרודוקטיביות, כל מה שיש לעשות הוא לגרום לפועלים לעבוד יותר...

נכתב ע"י רונית סנה
IntelliManage