בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש
דיווח משיעורי תנ"ך ד-ט
16/11/05:
שלום לכולם,
הדיווח היום הוא מעט שונה. אולי בוגר יותר.
הבוקר שיעור תנ"ך החל באיחור קל. כשנכנסתי לכיתה הסתבר לי שהילדים הכינו לי מיני מסיבת יום הולדת. על השולחן סודרו עוגות ועוגיות,
סוכריות וקלמנטינות, צלחות וכוסות וכל מה שצריך. אולי מתוך רצון לבחון את רמת דחיית הסיפוקים של הילדים אמרתי, לאחר חילופי דברים
נעימים, שלדעתי כדאי להתחיל בשיעור ואת הכיבוד נשאיר לסופו. להפתעתי כך היה.
ליווינו את גדעון כשהוא ירד לברר את מצב המורל בקרב חיילי האויב והגענו עד לחלום שסיפר ש.ג. אחד לש.ג. אחר.
אמנם בסיפור של גדעון מדובר במלחמה, אבל תהליך קבלת ההחלטות שעליו הוא מבוסס ראוי לשמש לכולנו מודל.
פרקנו את התהליך ובררנו את החשיבות של איסוף מידע מוקדם לפני קבלת החלטה כלשהי.
בחנו את משמעות המושג מורל, ואת האפקט של המורל על החיים של כל אחד מאיתנו, ועל ההחלטות וזווית הראיה שלנו.
שיעורי הבית היו לנתח את החלום של אחד החיילים ששימש ברומטר למורל החיילים.
בלי ששמנו לב השיעור הסתיים וחזרנו באופן התרבותי ביותר לשולחן יום ההולדת, שעמד במשך כל השיעור מול עיני הילדים – עמוס בדברים
טובים ושליו לחלוטין.
התלמידים נגשו ופטפטו, פתחו וסגרו שקיות, זרקו לפח את העטיפות, והתפזרו להם איש-איש לדרכו הבטוחה.
בלב שמח חזרתי הביתה ונכנסתי לקפה השכונתי כדי לסיים את החגיגה האישית שלי. שם פגשתי כמה מנשות השכונה שביקשו שאסביר להן
על בית הספר הדמוקרטי.
פתחתי את פי במטרה להשתמש בטקסטים הידועים והמוכרים לי ולכולנו, אבל באותו הרגע הם נראו לי כל כך לא משקפים שום דבר.
איך אפשר להעביר במלל סביר, שיהיה מובן למאזינות, את מה שקרה בשיעור תנ"ך לפני עשר דקות?
שמעתי את עצמי אומרת: ממתקים...יום הולדת...ילדים...תנ"ך...
וראיתי את הבהייה המודאגת בי...
רותי
|
Graphics created by School Icons
|