בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש
עדכון מקורס "הטקס - עול או נכס"
סיכום שיחה תשע עשרה
25 למרץ - יום ו'
סיכום שיחה מיוחדת מספר 1 עם סבא של נעמה
ד"ר אורי מילשטיין
השיחה הזאת שארכה שעתיים הייתה אחת משתי שיחות על שאלת היסטוריית המלחמות של מדינת ישראל.
|
השיחה התנהלה - כפי שהגדיר זאת אורי - בשיטת הגשטאלט (כלומר מדברים הרבה ומסביב עד שפתאום מבינים משהו חשוב ומרכזי)
וניסינו להבין מה הדבר החשוב ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, עליו יש לתת את הדעת לקראת יום הזיכרון.
|
איך קובעים מה חשוב? שאל אורי.
חשוב, מה שקובע את הקיום שלנו.
לאדם חשוב הקיום הפרטי שלו - מאיפה ימצא את האוכל, איך יתגונן מהאריה ואיפה ישן כשיש סופה בחוץ.
למסגרת הכי חשוב הקיום שלה.
למשל - אנו עוסקים הרבה פעמים במהות בית הספר שלנו, אבל אם יתברר שזורקים אותנו מכפר אז"ר וקיומנו מוטל בספק, כבר לא נתווכח על
המהות שלנו, אלא נתעסק רק במציאת מקום, על מנת שהקיום שלנו לא יעמוד בסכנה.
המסגרת שבה אנחנו עוסקים בשיחות עם אורי היא:
מדינת ישראל
ומכיוון שהדבר שמסכן את קיומה של מדינת ישראל אלו המלחמות שלה,
המלחמות הופכות לדבר החשוב ביותר לשוחח עליו בהקשר זה.
מה שרוב בני האדם יודעים על המלחמות, זה הנראטיב - כלומר הסיפור.
| הגנרלים קובעים את הסיפור |
כותבים מטעם הגנרלים - כותבים מגוייסים |
חיבור לפגישה הקודמת עם ענת:
אנשים לא יודעים ולא רוצים לעסוק במה שקורה בקרבות עצמם. כפי שגילינו בפגישה הקודמת על דמות 'הגיבור' בשירו של הפלמ"חניק דודו
מאת חיים חפר - דודו יוצא לקרב מחובק עם הרובה וחוזר בתור גופה. מה קרה באמצע - על זה לא מדברים... זה מכוער.... זה מלוכלך....
ולפעמים זה מאוד לא 'גיבורי', כלומר לא הרואי.
|
דוגמא אישית של אורי לחוסר הידע שלנו וההתבססות על אתוסים בנושא ההיסטוריה הצבאית והמלחמות שלנו:
במהלך שיעור של אורי נערכה השוואה בין רצח לורד מויין, שהיה שר המזרח התיכון הבריטי, ב-1944 על ידי לח"י, לבין רצח גנדי.
מדובר בשני מקרים שונים לחלוטין טענו התלמידים.
מדוע? שאל אורי -
[הערה קצרה - לפי הפילוסוף פופר, כל דבר שנאמר, עד שהוא מבוסס או מופרך, הוא השערה. רק אחרי ביסוס, ההשערה
הופכת לעובדה.]
תבססו את דעתכם - ביקש אורי.
מפני שהבריטים עזרו לערבים, שאיימו על הקיום היהודי בארץ-ישראל - אמרו התלמידים.
בבקשה דוגמא לביסוס - ביקש אורי.
חשבו חשבו התלמידים ומצאו - הספר הלבן.
[הערה קצרה - מהו הספר הלבן? תקנות בריטיות שהיו כרוכות בכריכה לבנה ולכן כונו הספר הלבן. הבריטים הוציאו
מאות ואלפי ספרים כאלה. קובץ כזה יצא ב-1939 והיו בו שלושה סעיפים חשובים: 1. תוך 10 שנים תקום בפלסטין מדינה של רוב תושביה. מכיוון
שהערבים היו הרוב, היה ברור שזאת תהיה מדינה ערבית. 2. איסור על רכישת קרקעות בידי יהודים. 3. הגבלת מספר העולים היהודים היכולים
להכנס לארץ ישראל בתקופה זו. ]
מה קרה בפועל:
- מדינה ערבית לא קמה - ומדוע אמרו הבריטים עשר שנים? הרי כוחם היה אז רב ויכלו לאפשר הקמת מדינה ערבית גם תוך שנתיים. יתכן
שעשר שנים פירושו 'פעם פעם', כלומר לעולם לא.
- התאפשרה רכישת קרקעות רבות והוקמו ישובים רבים. למשל הישובים בנגב.
- היהודים עצמם השתמשו במנוף איסור העליה לאחר המלחמה, כדי ליצור לחץ עז על ארצות הברית, שלא רצתה את פליטי השואה אצלה, כדי
שתתמוך בהקמת מדינה יהודית.
האינטרס של הבריטים היה ב-1939 לנצח את הגרמנים ולסייע בהצלת העולם. עצירת המרד הערבי בפלסטין ויצירת שקט אצל הערבים חשוב
היה על מנת שיוכלו לרכז כוחות בגרמנים. על הרקע הזה אפשר לפרש אחרת את הספר הלבן. הרי מה חשוב יותר לקיום העם היהודי? מיגור
הנאצים או מאבקים זעירים של הבריטים בערבים המקומיים.
רגע רגע - אומר האבא משה:
אבל זה לא אומר שהבריטים בכל את לא רצו לעזור לערבים. אולי זה לא יצא כמתוכנן. אבל עדיין יתכן שזאת הייתה כוונתם.
תבסס - אומר לו אורי.
למי לדעתנו רצו הבריטים לעזור - שואל אורי.
ועונה הלל - לעצמם, הבריטים רצו קודם כל לעזור לבריטים.
את ההשערה של הלל מבסס אורי:
מה המקום החשוב ביותר במלחמה? המקום שמי שמשתלט עליו זוכה ליתרון גדול עד כדי ניצחון. מה היה המקום החשוב יותר במלחמת העצמאות
באופן מעשי?
חיפה - כי זה היה נמל היציאה היחידי הגדול מהארץ - השער החוצה.
מי ששלט על חיפה שלט על הכל.
כך חשבו הערבים
כך חשבו היהודים
כך חשבו הבריטים, שרצו לשמור את הנמל פתוח עד שיצליחו לפנות את כל כוחותיהם מהארץ.
הערבים ביקשו עזרה, כי חששו מהיהודים. הבריטים סירבו, כי היו עסוקים בפינוי. היהודים התקיפו את הערבים, הפחידו אותם והבריחו חלק גדול
מהם מחיפה.
ככה שלמעשה הבריטים דווקא עזרו בפועל ליהודים.
[הערה - אנחנו צריכים להטיל ספק בכל: 'קוֹגִיטוֹ אֶרְגו סוּם' - בלטינית לפי דקארט : 'אני חושב משמע אני קיים' -
חושב, אצל דקארט, זה מטיל ספק, שואל שאלות.]
היהודים התנהלו לפי ההתנהלות הבן-גוריונית - כלומר התנהלות פרגמטית - מעשית - ולא אידאולוגית.
אנחנו נדון בפעם הבאה על האירועים בהם נפלו החללים,
אבל לא האתוס הסיפורי - אלא ננסה לספר את האירועים כפי שהיו.
|
Graphics created by School Icons
Animated images created by
Animation Factory
|