בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש עדכון מקורס "הטקס - עול או נכס" סיכום שיחה ראשונה 15 באוקטובר - יום ו' את השיחה הראשונה הקדשנו לראשית בירור המושג 'טקס'. פתחנו בקריאת סיפור 'עגל הזהב' (ספר שמות פרקים ל"ב-ל"ד) אחרי העדרו במשך ארבעים יום מופיע משה במפתיע במבואות המחנה, ובראותו את העם רוקד לפני עגל-הזהב משליך מידיו את לוחות הברית שהביא איתו ברדתו מן ההר ושוברם לרסיסים. בעודו חוזר עם יהושע אשר חיכה לו כל הזמן בתחתית ההר, מעריך משה את חומרת המצב. הוא קורא לנאמניו 'מי לאדוני אלי' ומתייצבים בני שבט לוי ולפי הוראותיו הם יוצאים חוליות חוליות ומחסלים כל מי שהיה מעורב בהכנת העגל וארגון החגיגות העליזות סביבו. בעיקר שולח אותם משה לחסל את הבוגדים מקרב חבריהם האישיים וקרוביהם - אלו שהם במכירים באופן קרוב ואישי. באותו זמן שורף משה את העגל, טוחן אותו עד דק וזורה על פני המיים על מנת להשקות בהם את בני ישראל. 3000 אלפים איש נרצחים באותו יום. במהלך הפגישה אנחנו מנסים להבין מדוע הטיל משה עונש מזעזע כל כך על בני-עמו. במהלך הדיון עולות הצעות שונות - חלקן מציעות פרשנות פסיכולוגית ואישית שקשורה למצבו של משה רבנו בעת הוא יורד מההר: אולי העלבון שהוא חש לאור העובדה שהוא סיכן את חייו למען העם הזה והם בקלות מוותרים עליו, אולי הוא מתמלא חרדה שהוא מאבד שליטה על העם הזה. הצעות אחרות שעולות נוגעות לשאלת האמונה - העובדה שהחגיגות סביב עגל הזהב מצביעות על כך שבני ישראל מאבדים את אמונתם באל שהובילם עד עתה מארץ מצריים. מצד שני אי אפשר להתעלם מכמה נקודות מוזרות: על פרשת עגל הזהב שומע משה עוד לפני רידתו למטה מאלוהים. אלוהים רוצה לחסל את כל בני ישראל ולייסד עם נבחר חדש מזרעו של משה. משה משכנע את האל הזועם לוותר לעמו. הוא נושא דברי סנגוריה משכנעים ביותר. והנה אותו משה, הסנגור הגדול של עם ישראל, חוזר למחנה ומבצע סדרת חיסולים עקובה מדם כאקט ענישה. את עגל הזהב בונים בני ישראל מזהב של עגילים ונזמים שהם מעמידים לרשותו של אהרון הכהן אחיו של משה. ברור להם שלא הנזמים הם אלו שהוציאו אותם מארץ מצרים (ואל נשכח את סדרת הניסים המדהימה בה הם צפו מאז יצאו ממצרים - עמודי אש ועשן, מים יוצאים מסלע, ים נפתח ונסגר וכו'). הם אינם מערערים על קיומו של אלוהי משה אלא שאין להם סבלנות לחכות לו ולכן הם ממציאים לעצמם אלטרנטיבה. אפשר לומר שזאת אלטרנטיבה על מנת להעביר את הזמן. במהלך הדיון אנו מגיעים למסקנה שמדובר כאן בענישה חריפה שבעיקר תפקידה להרתיע 'למען יראו וייראו'. ושוב אנו נתקעים בשאלה על מה בעצם נענשים בחומרה רבה כל כך בני ישראל. משה איננו יכול לדעת מה מתרחש בליבם של בני עמו. הוא רק יכול לראות את מעשיהם. והדבר שבו הוא צופה ומעורר אצלו תגובה כל כך חריפה הוא למעשה טקס אלילי של ריקודים, מזון ומשקה סביב עגל הזהב. או במדוייק יותר - משה מגיב על אותם דברים המסומלים על ידי טקס עגל הזהב. הטקס עצמו איננו מכיל יסודות אלימים, גסים במיוחד, מסוכנים וכדומה (כפי שכבר ראינו, ריקודים, אוכן, שתייה ופסל זהב מתכשיטים). חשיבותו של הטקס טמונה בדברים שאותם הוא מסמל עבור אלו המקיימים אותו כמו גם עבור אלו הצופים בו מהצד. כך למשל אותו טקס יכול לסמל עבור המשתתפים פורקן, תחייה, שיחרור, תקווה ועבור הצופים (כמו משה) - בגידה, התפוררות הרוח הקבוצתית, נטישת הנאמנות למטרות הלאומיות. את פעולות שמסמלות משהו השונה ממהותן הראשונה הגדרנו כ'סמלי פעולה'. אנחנו מכירים הרבה מאוד סמלי פעולה מחיי היום יום שלנו. למשל הרמת היד למצח כחייל עומד מול קצין מקבלת משמעות סימלית של הבעת הכנעה וכבוד בפני הסמכות הצבאית הבכירה. לעומת זאת כשילד מרים את ידו למצב על מנת לצפות בנוף כנגד השמש אין לאותה תנועה שום משמעות. סמלי פעולה נוספים שאנחנו מכירים: לחיצת יד, קידה, אכילת תפוח בדבש, אכילת לחם הקודש ויין הקודש בנצרות הקתולית (המסמלים למשל את דמו וגופו של ישו הצלוב ומשמעותם היא כמעט קניבלית - המאמינים אוכלים באופן סימלי את בשרו של ישו ושותים את דמו). בשלב זה עצרנו רגע בדיון על מנת לחשוב על המשקל העצום שמקנה משה לטקס וכוחו הסימבולי של הטקס. כוח שהוא כמעט כישופי. דוגמא טובה לכוח מאגי אנו יכולים למצוא בסמל הנפוץ והחשוב ביותר שקיים בחברה האנושים: המילה. עתה חשבנו על מילים שונות שאנו מהססים לומר אותן בגלל הכוח או טומאה של הדברים אותן הן מסמלות דבק בהן למשל: מילים שמתארות אברי מין, מילים שמתארות מחלות קשות שאנו מפחדים מהם. חשבנו על המבוכה וההיסוס שאפילו אנחנו, שחיים בחברה יחסית פתוחה , חשים כשאנו צריכים לומר מילה כמו זיין. גם לסמלי הפעולה יש התנהגות דומה ואולי זאת הסיבה שמשה הגיב כל כך בחומרה על טקס כמעט תמים. בשלב זה עברנו על ההגדרות המילוניות הפורמליות של המושג טקס: לפי מילון אבן שושן: טקס - מסיבה ערוכה בסדר ובתכנית קבועה מראש CEREMONY פעולה או סדרת פעולות רשמיות אשר מבוצעות כפי שנרשמו על ידי פולחן או מנהג קבוע. מחווה או פעולה חברתית שגרתית בעלת משמעות סימבולית כמו לחיצת ידיים RITUAL הוראות רשומות לטקסים דתיים פעולות טקסיות או סדרת פעולות מסוג זה לסיכום השיחה העלו המשתתפים מספר שאלות: למה בעצם אנחנו עובדים לקראת טקס ליום הזיכרון, האם העובדה שאנו בעצמנו ניצור את הטקס הופכת את זה ל'לא טקס' (כי זה לא מבוסס על תוכנית קבועה וחוזרת על עצמה מדורי דורות). האם טקס לא מחייב מצב בו כל הקהילה (כמו תפילה בבית כנסת) מכירה ומתמצאת בתפקידה. והרי, אם אנחנו ניצור טקס מקורי - איך קהילת בית הספר תתמצא בתפקידה. בפגישה הבאה אנו נמשיך להכיר את המושג טקס באמצעות מפגש עם טקסים שונים. לצורך כך ניתנה מטלה לבית: למצוא במסע אחר, נישונל גאוגרפיק, אינטרנט, או כל ספר טיולים ותרבות דוגמא לטקס מעניין שמתרחש אי שם בעולם. להעתיק או לצלם את הפרטים (ואם יש להביא תמונות), כך שכל אחד מהמשתתפים יוכל לספר ולהתחלק עם שאר חברי השיעור בטקס שהוא מצא. לדיווחים משיעורים נוספים Graphics created by School Icons Animated images created by Animation Factory