בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש מהנעשה בביתנו קצת על מה שעשינו, יצרנו ולמדנו בבית השכבה הצעירה 9/6/03: בחודש האחרון עסקנו בפעילות סביב יום ירושלים. יסמין יצרה עבורנו "כותל מערבי" ואנחנו כתבנו על פתקים את משאלותינו. שאלנו למי יש קרובי משפחה בירושלים, פרסמנו ברבים שירושלים היא בירתנו ושהיא קדושה לשלושת הדתות וגם שבית"ר ירושלים גדולה! דנה לימדה את הילדים שירי ירושלים וחיפשנו כמה מילים מסתתרות בתוך המילה "ירושלים". את חג-שבועות התחלנו דרך תפזורת שהילדים פתרו, כך שמושגים כמו שבעת המינים, שלושה רגלים, ביכורים, נכנסו לתוך שיגרת יומנו. המשכנו ביצירת "פינת חג שבועות" - סידורי פרחים, ציורים, ופלקטים שהילדות והילדים הכינו בנושא חג האסיף. וקינחנו במסיבה המקסימה של כל בית הספר שנערכה בביתם של הלל, שירה, מיכל ודוד. עכשיו אנו כותבים ויוצרים בנושא "הקיץ" ו"שבוע הספר העברי". במשך החודש האחרון, הילדים בנו לעצמם "בתים" בתוך בית א"ב בעזרת כריות בדים וארגזים. כך שנושא "הבית" עלה לכותרות. דרך הפעילות הספונטנית הזו, דיברנו וכתבנו על דברים הקשורים לבית, למשל פלקט: "מה את/ה שותה כשאת/ה קם בבוקר?". הילדים הפיצו "דף קשר" של המשפחות הדמיוניות שהם יצרו, פתחו בנק (בכאילו) למימון הפעילות, במשחק השתתפו רבים מבאי הבית וכל אחד בחר לעצמו תפקיד ומשפחה. לפי מיטב המסורת הדמוקרטית היו ילדים שהתנגדו לפעילות הזו ומצאו את עצמם משתתפים במשחק בתור "המפגינים". גם מסיום המשחק למדנו, כיוון שהוא העלה את ה"קונפליקט" בין הבית הפרטי שלי לבית של כולנו, ובאילו דרכים ניתן לשלב בין הצורך בפרטיות לעקרון שבית השכבה הצעירה שייך לכל שותפיו. דרך הליך זה, יזמו הילדים מפגש שבו דרשה חלק מהקבוצה השתתפות של כל הילדים בסידור הבית בסוף היום. מה שהייה מרגש במפגש, שכל ילדי הבית השתתפו בו וילדים שבעבר הייה קשה להם לשמוע ביקורת מחבריהם, הגיעו למפגש למרות שחבריהם באו אליהם בתביעה ליתר מעורבות. במפגש נוסף ומסכם בעניין "משחק הבתים", החליטו הילדים מיוזמתם ובהצבעה דמוקרטית לסיים את המשחק, כיוון ש"הוא הייה כיפי אבל עכשיו הוא יוצר ריבים מיותרים." בכלל התחושה שלנו היא שתהליך שהתחלנו בו בתחילת השנה - להעניק לכל אחד ואחת מ 23 ילדי הבית "תחושת בית", לא רק בית כחלל פיזי אלא בית במובן הרחב, המחבק והאוהב של המילה - התממש באופן מלא במשך שנה זו. לצד הפעילות האוריינית שעליה סיפרנו בהרחבה בדיווח הקודם שלנו לקהילה - יצירת פלקטים, כתיבה וקריאה - כדבר הנובע באופן ישיר מהפעילות בבית, אם ביוזמה שלנו ואם בעידוד ותמיכה של יוזמת הילדים, עסקו הילדים בתקופה האחרונה באופן אינטנסיבי בעבודות מלאכת-יד. הילדים והילדות רקמו כריות, תיקים וארנקים. בנוסף לכך התמקדנו בפיסול בפלסטלינה והילדות והילדים יצרו דברים מדהימים: פיות ומלאכים, בתים מיניאטוריים ועוד… העיסוק בדרמה ותיאטרון גם הוא חלק בלתי נפרד מפעילות הילדים בבית. מה שמעניין ומרגש בפעילות זו שהמשתתפים אינם קבועים, אלא כל פעם ילדים אחרים נוטלים בה חלק ויוצרים ביניהם חברויות חדשות. בהצגה אחת הציגו הילדים גרסה שלהם לחדשות בטלוויזיה. הייה קשה וסוריאליסטי לראות איך "הפיגועים" משתקפים בעיני הילדים, איך נהפכו הפיגועים לחלק ממציאות החיים של ילדינו בארץ הזו, ואת הפער העצום בין הרוע והכאב שיש בעולם בחוץ, לבין העולם השמח ומלא החיים של בית הספר. הצגה נוספת יצרה עולם קסום של קרקס. המיוחד בהצגה זו היה בביצוע המוקפד שהעיד על חזרות רבות ובכך שכל משתתפיה היו בנים. ביום שישי שלפני חופשת החג התחלנו להיפגש עם הורים לשיחות סוף שנה. היתרון בפגישות אלו שנערכות ביום שישי הוא בכך שאפשר להיפגש בזמן נוח לכולם (בוקר שישי), מה שמזמין פגישה ערנית ומוצלחת. המחיר הוא שאנחנו לא נמצאים עם הילדים בין 9.30 ל 11.00 - תמרה הייתה עם ילדי הבית בזמן הזה והם הכינו יחדיו כדורי שוקולד (תודה תמרה!). אנחנו מתלבטים בעניין. בכל מקרה, אנו מתכוונים להיפגש עם כל ההורים של ילדי הבית עד סוף שנת הלימודים. אז להתראות, שלכם דנה ואהוד לעדכונים מקורסים נוספים Graphics created by School Icons