בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש דיווח מקורס "תקשורת במקרא" - 13/6/02 במהלך הסמסטר התמקדנו בספר שופטים, להוציא הפסקה של כשבועיים, לקראת חג השבועות, שבה ניסינו להבין מה הסיפור מאחורי הסיפור של מגילת רות. אני לא בטוחה שכולכם תאהבו את הכיוון, מאחר והוא פמיניסטי למדי, אבל מאחר והרשיתם לי ללמד - אז זה מה שאני יודעת לעשות. למדנו על טקסי חליצה למיניהם, ועל חוזי רכישה נוספים - כמו הכתובה למשל (אדם הביא לכיתה קטע מהכתובה שלי - והילדים פשוט לא האמינו). הפניתי את תשומת הלב לקשרים בלשניים בין עברית לארמית, ועברנו על שאריות של ארמית שנשארו אצלנו בעברית. אני לא ממש זוכרת איך הגענו לפרשת ווטרגיט, אבל ההקשר היה: כוחה של המילה הכתובה בהפלת משטר. יכול להיות שהדיון נסוב סביב השאלה מי כתב את הספר או לשם מה הוא נכתב ואיזה אינטרס שרת. אני לא ממש זוכרת. ראיתי בעיניים של כמה מהילדים איך גלגלי הדמיון מתחילים לעבוד. מישהו שאל אותי: "מה אז גם אנחנו יכולים להפיל את שרון?" (התשובה שלי היתה: "תביאו את הסיפור ונראה" - תשבוה שקבלתי יותר מדי פעמים בגיגולי הקודם כעיתונאית). מאז מקדמים את פני מדי פעם בדוגמאות נוספות שעולות וכבר יש לנו מצבור של מושגים חדשים שמסתיימים ב"גייט" (סוג של הומור פנים כיתתי). השווינו בין שופטים שונים, ולמדנו להכיר בדפוס שבו כתוב ספר שופטים (ויעשו בני ישראל את הרע בעיני...). מתי מופיע. מי היו הבעל והאשתורת או האשתורה (או אסתר). ניסינו להבין מדוע כל כך חששו מעבודת אלילים ומה משמעות המונותאיזם. הבאנו לכיתה דוגמאות של עיתונים וניסינו לראות מה קרה לעיתונות היומית בתקופה האחרונה. הפרוייקט נעצר בשל חגיגת שבועות ולצערי לא סיימנו אותו. הרעיון היה לראות את השפעת הפרסום בעתון על העתון עצמו. לבדוק מחירי פרסום ולהבין איך המערכת עובדת. ניסיתי להפנות את תשומת הלב לקשר הבעייתי שבתלות שבין העיתון והגופים המפרסמים בו. שבוע לאחר מכן, איתי כ-מ ראה סרט תעודה על תחילת הדרך של ידיעות ומעריב (הבוגדים). איתי סיפר בכיתה על מוזס, יודקובסקי, רוזנבלום, קרליבך רוזנפלד ויתר החברים. מכאן התעורר ויכוח לגבי ההשפעה שיש למעסיק של הכתבים על הכתבות עצמן ועל עמדתו של הכתב. אין צורך להוסיף שנושא המושג "אובייקטיבי" עולה שוב ושוב לברור. השיעור האחרון הוקדש ליותם (הבן הצעיר של גדעון שלא נרצח על-ידי אבימלך - בן הפלגש משכם). השיעור הבא יהיה מעין מסיבת סיום לפני סוף השנה שכל הכיבוד כולו יתבסס על הפרטים המוזכרים במשל יותם (אחד היפים בתנ"ך). יהיו תאנים, צימוקים, זיתים, ענבים, יין תירוש ומשהו עם שמן זית (אולי חומוס). אל תשאלו אותי איך השיעור הקודם הסתיים בויכוח סוער שנמשך גם בהפסקה על אושר אמיתי לעומת אושר וירטואלי. באיזשהו מקום הפסקתי לעקוב. זה היה יותר מדי מופשט בשבילי. (אני צריכה תאנים וצימוקים ולא אושר וירטואלי). רותי Graphics created by School Icons