 בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש 22/7/05 - פרלמנט קהילה #117 רשמה: תמרה שיפרין ניהלו את הפרלמנט: איתי כהן מילוא ותמרה שיפרין.
 מומחה אלקטרוניקה, מחברת דגש מדידות -
נאמנים של המשרד לאיכות הסביבה:א. אנטנות משדרות הצידה ולא כלפי מטה. ב. הקרינה באתר בית הספר נמוכה יחסית לכל התקנים הכי מחמירים - כולל התקן האירופי, הישראלי והאיטלקי. ג. יש יותר קרינה בחורשה מאשר בבית הספר. שאלות למומחה: דובי טל: האם אף אנטנה לא בעייתית ?אלי סלם: אם היו בניינים בטווח 30 מ' מהאנטנה היתה
להם בעיה. בטווח זה יש קרינה של 6 מיקרו ומעלה, פי 30 ממה שיש היום בבית הספר.דובי טל: האם היה מקרה שבו לא אישרתם אתר?אלי סלם: יש שלושה שלבים באישור הקמת אתר: בשלב
הראשון בודקים את סיכוני הקרינה לפי תקן המשרד לאיכות הסביבה. בשלב זה, אם הקרינה חזקה מדי, לא מאשרים.מאתרים בדירות גג של אנשים פרטיים יש יחסית קרינה חזקה לבית השכן, ואתרים כאלה לא מאשרים. תמי צבן: אמורה להיות חקיקה חדשה שתוריד עוד יותר
את רמות הקרינה המותרות.אלי סלם: חקיקה כזו רק תקבע את הסטנדרטים שלנו.אפרת רומן-אשר: זה משנה את ערך הבית ומקבע את התקן (החוק).שי שיפרין: אם כיום האנטנה קורנת בקרינה נמוכה, מה
מונע מחברת סלקום להעלות את רמת הקרינה?אלי סלם: באופן עקרוני וחוקי, חברות הסלולר אמורות
לידע אותנו על כל שינוי ברמות הקרינה (גם שינוי כלפי מטה).
אם יעבדו בצורה לא חוקית - לא נדע מזה. גם אם יגבירו את הקרינה מהאנטנה, לא תהיה סכנה.שי שיפרין: מי בודק אם משהו השתנה ?אלי סלם: האתר עובר בדיקה פעם בשנה.דרור צבן: האם אין פרוצדורה שכל שינוי חייב בפרסום?אלי סלם: כל שינוי מצריך בדיקה ואז זה מתפרסם באתר
המשרד לאיכות הסביבה.אפרת רומן-אשר: בדיעבד!חנוך ספיר: האם אין קרינה אלקטרומגנטית מייננת
מהמכשור שעל הקרקע? על פי מה נקבע התקן? כמו ניסויים של תרופות? על איזו אוכלוסיה בדקו? האם בדקו את ההשפעות על ילדים?אלי סלם: אנחנו לא עוסקים בתקינה אלא רק בבדיקת
התקן שהוגדר. רוב התקנים בעולם מתבססים על השפעת חום הקרינה על הגוף, בלי לבדוק השפעות ברמה המולקולרית.
אין הצבעה ברורה על השפעת קרינה בלתי מייננת על התאים.חנוך ספיר: מה עם קרינה מייננת?אלי סלם: מדובר על קרני X וקרני גמא - שלא מופקות
מהמכשירים פה.יזהר הרדן: אין לך מושג אם מה שאתה מודד קשור לנזק,
אם קיים, מהאנטנות האלו. אם קיים נזק - אף אחד לא יודע מה גורם לו.יצחקי כצנלסון: יש תקנים יותר מחמירים מהתקן הישראלי -
כמו התקן האיטלקי. התקן הישראלי לא הכי מחמיר.אלי סלם: ערכנו בדיקות בחברת קומברס, שעליה אתה
כנראה מדבר. התקן האיטלקי הוא 10 מיקרו, הישראלי הוא 40 מיקרו. בבדיקה שלנו אנחנו רחוקים גם מהתקן האיטלקי.בועז וקסלר: האם קיים חוק בקשר לאנטנות בבתי ספר?אלי סלם: יש התנגדות להקמת אנטנות בבתי ספר, אין חוק בענין.בועז וקסלר: מה לגבי בית ספר ניר?אלי סלם: תלוי במרחק. הקרינה צריכה להיות נמוכה שם.
לא מדדתי.יורית ריבלין: מה ההשפעה של מבנה הגנרטורים בחצר?
ומה לגבי השדה האלקטרומגנטי?אלי סלם: אין השפעה מבחינת הקרינה.
ברוב חדרי התקשורת הציוד מסוכך ואין קרינה ממנו.
אורית איזן:מה הסיכוי שלנו להסיר את האנטנה?אלי סלם: הסיכוי טוב בגלל שזה בית ספר (מזלכם שאתם
לא בית אבות...). האינטרס של המשרד לאיכות הסביבה הוא להרחיק אנטנות מגנים ומבתי ספר.סיכום המומחה: הדו"ח בודק את רמת הקרינה מול התקנים.
זו לא תעודת ביטוח נגד סרטן.
חומרים מסרטנים שונים ודיבור בסלולרי מסכנים אותנו גם.מיקי דרור: רמת הסיכון הפוטנציאלית אינה מדאיגה.אלי סלם: כתוצאה מהאנטנה באתר - ודאי שלא.
יותר חשוב לא לתת לילדים טלפונים סלולריים.
וגם אתם - בזמן שהמכשיר מחייג - כדאי להרחיק אותו מהראש כי זה הזמן שבו הקרינה היא פי 200 מהרגיל.רחל נוביק: לא ברור הענין של קרינה אלקטרומגנטית.אלי סלם: אין קרינה מהמבנה שעל הקרקע.יורית ריבלין: גג בנין הארכיון עשוי אסבסט. זה יותר מסוכן.מיכל שדה: רק אם האסבסט שבור.אודי אמיתי: מה עושים לגבי האסבסט?שי שיפרין: יטפלו גם בזה.אודי אמיתי: אין מחלוקת שצריך לפעול להורדת האנטנה.
נמדדו פה רמות באמת נמוכות ויש משהו מרגיע בתוצאות הבדיקה.יזהר הרדן: אני רופא אונקולוג ומוזמן לבתי משפט כדי
להעיד במשפטים בתחום זה. ברפואה הוכחה היא רק על פי נתונים שאפשר לנתח סטטיסטית. קרינה לא מייננת - יש הרבה סוגים.
מבחינה סטטיסטית לא הגיעו להוכחה שיש קשר בין קרינה לא מייננת לסיכון יתר למחלות.הסיבות לכך הן: א. אין מספיק נתונים. ב. אין הוכחה שזה מזיק ואין הוכחה שזה לא מזיק. ג. היה מקרה של קבוצת חיילים שעבדו באולם עם קרינה בחיל המודיעין והיו הרבה מקרים של סרטן הרקמות הרכות. למרות זאת לא הצליחו להוכיח באופן מובהק סטטיסטית שהסרטן נגרם מהקרינה שבה הם היו נתונים. תמרה שיפרין: כל זה לא רלוונטי למי שעבורו זו שאלה של אמונה.יזהר הרדן: אין לאף אחד מושג אם מה שנמדד בבדיקות אלו רלוונטי.
אף אחד לא יודע למה אנטנה גורמת לסיכון, אם בכלל. בקרינה רדיואקטיבית יש צבירה של קרינה ויש נתונים של קרינה. יודעים איזו רמה של הצטברות קרינה מזיקה.
לגבי קרינה לא מייננת אין נתונים כאלו.יורם שמיר: אפשר להגיד את זה על כל דבר בעולם.יזהר הרדן: לא ברור אם זה מסוכן, באיזה דרך זה מסוכן
וכמה זה מסוכן. אי אפשר להתעלם מזה שמושג הקרינה נחקר כבר הרבה זמן כדבר שיכול לגרום שינויים בתאים.טוני היימן: אני חולק קצת על ידידי המלומד יזהר.
אין הוכחות חותכות לכאן או לכאן. יש הרבה עבודה על חשיפה לגלי רדיו. גם במחקרים שבוצעו בצבא האמריקאי, בחדרי רדאר ובמקומות של קרינה גבוהה,
לא הוכח קשר סיבתי בין הופעת סרטן ותופעות בריאותיות אחרות ובין החשיפה.
לא נעשה מחקר ארוך טווח על ילדים שחשופים לקרינה.
חשוב לשאול האם יתכן פיזית שקרינה ברמה נמוכה יכולה לגרום שינוי ב - DNA כדי ליצור מצב של סרטן.
קרינה ברמה כזו לא משפיעה על ה - DNA.
אם יושבים צמוד לאנטנה אתה לא בסכנה.
לדעתי אין סכנה, אבל בכל זאת צריך לפעול לסלק את האנטנה.אפרת רומן-אשר:
מקרה החיילים שיזהר תאר - למרות שהוא לא הוכח בבית משפט, אי אפשר לנפנף את זה. זה מראה על בעיה.
גילו גידולים באוזן אצל קבוצת ילדים שדיברו הרבה בסלולרי - סימן שלקרינה סלולרית יש השפעה.
אין מספיק שנות מחקר על סלולריים.
החברות הסלולריות הן ממובילי ההון הגדולים בעולם, ובהרבה מקרים מחקרים נחסמים.
זה שאני פרנואידית לא אומר שלא רודפים אחרי.אורלי: תומכת בדברי אפרת.
גם מיקרוגלים זה מסוכן.
גם האסבסט מאוד מטריד. זה פינוי לא פשוט.
אפשר לאסוף את התושבים בסביבה למאבק.לירז אולמר:
השכנים ובית הספר ניר פנו ואמרו להם שאנטנה לא מסוכנת. מוכנים לשוב ולהלחם.
הנהגת בית ספר ניר מוציאה שוב מכתב לעיריה.שי שיפרין:
מבחינה מדעית הכל רגוע ואפשר לחיות עם זה.
יחד עם זה יש לנו פחד קמאי מהאנטנה.1. חייבים להעיף את האנטנה 2. הגענו למבנה בקרית אונו - אנחנו חייבים להגיע למצב של אחיזה בבנין. חייבים להתנחל בבנין ואז להבעיר את קרית אונו. חוזה השכירות של האנטנה בעיריה נגמר. חנוך ספיר: שיפוצים יעלו 200,000 שקל, שאולי ילכו לאבדון.שי שיפרין: הקמנו בית ספר יש מאין - האנטנה לא תשבור
אותנו. אנחנו נדאג שהיא תפורק.
אנחנו מסוגלים לפרק את האנטנה.
הוועד לבד לא יכול להרים את זה. צריך ועד פעולה.
עלה לנו בדם לקבל את המבנה והוא חלק מתנופת ההתקדמות שלנו, ויחד עם זה חייבים לחשוב איך מעיפים את האנטנה.
מציע לעבור למבנה החדש ולעשות את הפעולה מכאן.יורם שמיר: היו התבטאויות שאם עוברים לכאן, ילדים לא
יגיעו לבית הספר. צריך להביא את זה בחשבון בהחלטה.
לגבי אותם הורים שחוששים - האם אין מקום לערוך את אותה בדיקה בכפר אז"ר ? אולי אנחנו מסרטנים את הילדים בכפר אז"ר?
אם נשארים בכפר אז"ר, צריך לבדוק גם שם.דלית מילשטיין: • טוב שהדיון חזר לפרלמנט. זה צעד חשוב לחיזוק הדמוקרטיה בבית הספר ולחיזוק בית הספר. • הדיון איננו בשאלה אם האנטנה מסוכנת או לא, אלא מה קורה לקהילה שלנו כאשר קבוצה מתוכה לא יכולה לספוג משהו מסוים בהתנהלות בית הספר. לדוגמא - אם מישהו היה מציע לנו מימון מלא תמורת זה שנחזיק חזיר בחצר בית הספר. אם יש קבוצת הורים בבית ספר שלא יכולה לקבל משהו כזה, כלל הקהילה צריכה להחליט אם להתחשב בהם. מדובר על קבלת קבוצת המיעוט. • לא כל החלטה המיעוט רואה כהחלטה קיומית. ניהול הסיכונים הפרטי של המשפחה שלי הוא לא עניין של אף אחד ולא ענייני מה ניהול הסיכונים של האחרים. • רוצה להסב את תשומת הלב של ועד העמותה, שאני מעריכה את מעשיו, לכך שעניין האסבסט שעלה היום מראה על תחושה של חוסר אמון. במצב של אמון לא היו עולים כאלה נושאים. יורם רטר: מה רמת הקרינה בכפר אז"ר?חנוך ספיר: צריך היה להציג את החלופות מראש:• עלויות • האם יש בעיה חוזית מול עירית קרית אונו או מול כפר אז"ר? • האם אפשרית וכמה עולה שכירות כפולה? • מה המשמעות הפוליטית של השארות בכפר אז"ר לגבי עירית קרית אונו? ניר הורה: לא ידועות כל המשמעויות.יזהר הרדן: חושב שלא רלוונטי אם זה מסרטן.
רלוונטיים הרגשות של חלק מחברי הקהילה.
התקשורת והעולם מלאים בדיון על אנטנות סלולריות ויש מקום לחשש.
השאלה היא איך הקהילה מתייחסת לקבוצה שיש לה חשש.
אנטנות סלולריות היו וירדו.
בתי ספר סילקו אנטנות.מציע שנחליט ככה: 1. עוברים לקרית אונו 2. האנטנה לא תהיה כאן באחד בספטמבר כשנעבור. שני הדברים אפשריים. אם ב-1/9 האנטנה עדיין תפעל, נמצא את התשובה. אפרת רומן-אשר: 1/9 בלובי של חברת סלקום.דרור צבן: המצב מול עירית קרית אונו:
העיריה דרשה מסלקום להוציא את האנטנה. הדרישות האלו לא היו מספיק נחרצות ותקיפות לדעתי.
בדרישה האחרונה שלה העיריה שינתה את הטון והבהירה לסלקום שבכוונת העיריה לא לאפשר למצב להמשך.
בשבוע הקרוב המכתבים ילוו בשיחות עם סלקום.דלית מילשטיין: האם זה אומר שסלקום הם משיגי גבול?דרור צבן: זה מושג משפטי ואני לא משפטן. צריך לפנות
לבית משפט כדי לפנות אותם. עד סוף השבוע הקרוב נדע לאן הדברים מתקדמים.אני מנסה לעשות אינטגרציה של כל הדברים שנשמעו כאן היום. אין מחלוקת על כך שלקיים בית ספר מתחת לאנטנה זה דבר רע. האם אנחנו מעבירים את בית ספר לכאן לפני שמורידים את האנטנה, וכמה זמן לפני שמורידים אותה? מתוך שמיעת מה שאמר המומחה, ומתוך קבלה של מה שיזהר אומר שאנחנו לא יודעים מה למדוד. יש חשיבות לפתיחת שנת הלימודים ב - 1/9 פה. אם אני לא יודע תוך כמה זמן האנטנה עפה מפה, אני לא בעד לעבור. אני רוצה להיות בטוח שהאנטנה עפה מפה. מציע לקבל תשובה מעירית קרית אונו לגבי לוח הזמנים שבו האנטנה מפסיקה לפעול כאן. מבחינתי סביר חודש עד שלושה חודשים. אם זה לא כך, מציע לא לעבור ולא להתחיל בשיפוצים עד שאנחנו מקבלים תשובה מוגדרת על הפסקת העבודה של האנטנה. מקווה לתשובה תוך שבוע. אנחנו לא בחזית מול קרית אונו ואין עניין להפגין מול העיריה. העיריה מעוניינת לסלק את המפגע. בועז וקסלר: לא יהיה אישור ממשרד החינוך כל זמן
שהאנטנה פה.הצבעה על האפשרויות הבאות: 1. עוברים בכל מקרה - 28 קולות 2. עוברים ולא תהיה אנטנה - 24 קולות 3. להכנס גם אם יש אנטנה, עד גבול של שלושה חודשים - 22 קולות 4. לשפץ בקרית אונו ולהשאר בכפר אז"ר עד שהאנטנה תרד - 18 קולות עלתה הטענה שרק אפשרות 4 עומדת באמת בניגוד להחלטה מספר 1 ולכן יש להעמיד אותן זו מול זו. תוצאות ההצבעה השנייה היו: 1. עוברים בכל מקרה - 27 קולות 2. לשפץ בקרית אונו ולהשאר בכפר אז"ר עד שהאנטנה תרד - 10 קולות החלטה:
בכל מקרה עוברים לקרית אונו. במקביל ממשיכים לפעול כדי שהאנטנה תורד מהגג עד לתחילת שנת הלימודים.
תמונת האנטנה מוסרת מגג בית הספר
(לחצו על התמונה להגדלה)      Graphics created by School Icons |