בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו
מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד
מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש
ספרים
ספרים שנוצרו ע"י אנשים בקהילה
מחנות הספרים של המכון לחינוך דמוקרטי
ספרים נוספים
ספרים שנוצרו ע"י אנשים בקהילה
|
|
איש גבוה מבשל
מאת: דורעם גונט
הוא אומנם איש גבוה, אבל כשדורעם גונט מבקש לאכול ולהאכיל, הוא נכנס למטבח בהתלהבות ובחקרנות של ילד קטן. המנות שיוצאות תחת
ידיו לפעמים פשוטות, לעיתים מורכבות, אך תמיד מפתחות ומענגות. הוא מדלג בין מתכונים קלאסיים לחדשניים, בין פסטה ופיצה לקינואה
ונבטוטים, בין המזרח התיכון למזרח הרחוק. ספר המתכונים הראשון שלו הוא סיכום ביניים של מסע קולינרי מלא תשוקה לאוכל טוב, מתובל
בשפע עצום של מידע, סיפורים אישיים וטיפים שימושיים. דורעם גונט מפרסם את מדורו `משהו לאכול` בעיתון הארץ.
|
|
|
עירושלם
מאת: אפרת רומן-אשר
אבישג איילון, הילדה הראשונה של ירושלים המאוחדת ויתומת מלחמת יום כיפור, היא אמנית הנמצאת רגע לפני פרויקט שאמור להיות השיא של
חייה. כחלק ממיצג חפרה אבישג בור באדמת גיא בן הינום, הבנוי על פי פרופורציות של רחם נשי, אליו היא מתכוונת להיכנס ולשהות בו תשעה
חודשים.
בעולם ובתוכה משתוללות מלחמות, שבעקבותיהן היא מאבדת את המימון להשלמת המיצג, ואובדים כל קשריה עלי אדמות, כמעט.
כאשר נדמה כי כל מה שיכול היה להשתבש אכן משתבש, מגלה אבישג כי נכנסה להריון מהמג"בניק שהציל את חייה, ונהרג. בכוחות אחרונים
היא זוחלת אל הרחם שחפרה לה בטבורו של עולם, להרות בתוכו את המשיח.
עירושלם הוא רומן שלידתו בשבר ההולך ומתרחב של מלחמת ששת הימים, ואחריתו במציאות שחשף, מציאות שבה גם מימוש יצר ההולדה
הקמאי הופך פוליטי.
אפרת רומן - אשר, ילידת ירושלים 1967, עוסקת בכתיבה ובתסריטאות.
|
|
|
הגדה של שמות
עריכה: רותי היימן
מי מאתנו לא תהה מה מסתתר מאחורי שמו ומה מחבר אותו אליו? מי מאתנו לא מצא את עצמו מחפש שם לילד או מילים טובות לברך בהן חבר
או חברה? ומי מאתנו לא תמה על מידת ההשפעה שיש לשמו על מהלך חייו?
"הגדה של שמות" הוא מסע אל אותן תהיות, ספר זה הוא חלון אל עולם של שטות, סיפורים וחלקי סיפורים, המחברים בין רעיונות, רבדים ונקודות
שונות על ציר הזמן.
בספר משולבים תובנות וצלילים עתיקים עם הסתכלות תדשה, לפי הגדת שמות זו, כל שם הוא שם טוב ואף ראוי, אם נדע להתבונן ולהקשיב
לאמירות שהוטמנו בו באהבה.
דוגמא מתוך הספר:
מיכל הוא שם מלכותי.
בהיפוך אותיות: מלכי.
לבה של מיכל בת המלך היפה והנאוה, היה נתון לדוד, כאשר היה רועה צאן, עוד לפני שהומלך למלך.
שאול המלך, אביה של מיכל, השיא אותה ל - פלטי בן ליש.
הבת מיכל חזרה לזרועות דוד, לאחר שהגיש לאביה מוהר של 200 עורלות פלישתים.
בימים הרעים, כאשר שאול המלך רדף את דוד, שהיתה מכל של אהבה, נותרה בודדה ועצובה.
מי נמצא בכל וממלא את הכל? מיכל.
|
|
|
ליזל שלי
מאת: אהוד הוכרמן
פרוזה, 1999
מבעד לעיניה של ליזל, משורטטים חיי משפחתה היהודית-בורגנית. תמונות הילדות משחזרות סיפור של עולם מוגן ותמים המתפורר שלב אחר
שלב לרסיסים ומותיר אחריו חלל ריק וגעגועים. המספר מתחקה אחר הילדה ההיא - אמו - בניסיון למצוא בקולה דבר משלו.
"סגנונו הרגיש של המחבר ומגעו העדין עומדים בניגוד חריף לתוכן העובדתי של הסיפור. ילדותה של ליזל עברה עליה באחת התקופות הברבריות
ביותר בהיסטוריה האנושית. בריחתה מפרנקפורט ב - 1933 ומסט-לואיס ב - 1939 הצילה ככל הנראה את חייה. אך חייבה פרידות תכופות מחבריה,
הסתגלות לתרבויות חדשות והתמודדות תדירה עם קשיים חדשים. חי המשפחה היו קשים אף הם. אביה קשר קשר רומנטי עם אישה אחרת,
בשנות ה - 40, ואמה נפטרה ב - 1944. הסטירה מיושבת, והספר שומר על אמינות בזכות יכולתו של המחבר להתבונן באירועים בעיני ילד,
ובראייה נאיווית שנשמרת מרגשנות יתר בעזרת כישוריו הפואטיים של המחבר.
הקוראים אינם יכולים לטעות במחשבה שהאירועים המתוארים בספר אירעו לאמו של המחבר. אך קשה להימנע מהרושם שהחוויה הרגשית היא
שלו. המחבר מחזק את הרושם הזה על ידי תיאור זיכרונות משותפים לו ולאמו. בנקודות אלה נדמה שגם המחבר מחפש את ילדותו, ומאחר שהיא
משתלבת בזו של אמו, דור קודם, מעורבתו הרגשית מלאה.
"ליזל שלי" הוא ספר שנקרא כשיר. ככזה הוא לא נכתב על-פי מתכון. הוא אינו מתמקד בפעולות אלא בהשתקפויות פנימיות של השתלשלות
אירועים. אין לקרוא אותו בחטף, בזמן טיסה למשל, אלא בערב שקט עם כוס יין ביד."
(חנן פרנק, מוסף "ספרים" של עיתון הארץ 1.11.2000)
|
|
|
גמגום
מאת: אהוד הוכרמן
שירים, 1989
"זה קורה אחת לזמן רב. מבקרת מעיינת בספרי השירה שנמסרו לה לביקורת, ונעצרת פתאום בין דפיו של ספר, שהמשורר אשר כתב אותו, בלתי
מוכר לה לחלוטין, והנה היא קוראת וקוראת ונושכת את שפתיה מעונג, כי המתרחש בתוך השירים מאיר עולם חי, אמין, רגיש ומקורי. דבר זה קרה
לי במפגשי עם ספרו של אהוד הוכרמן "גמגום". כמעט מתחשק פשוט לצטט עוד ועוד שורות ושירים אשר מוציאים נושאים שגורים מכלל טריוויאליות.
בונים תמונות שיריות מגובשות, מתומצתות ובהירות. תמונות אלו מחזיקות בתוכן תשתיות עומק בכוח צירופים מטאפוריים שאין בהם עומס,
חרף מורכבותם.
הוכרמן הוא משורר מתבונן, שאינו עומד מהצד כמתעד בלבד, אלא פועל בעיקר במישור של מעורבות, תוך הגדרת הקשר המשתמע ממה שחושי
הגוף קולטים והופכים אותו במעבדת היוצר, לחומר נפשי בעל משמעות. הגשם המקרי, הפיזי אינו אותו מצב מטאפורי
של גשם- האהבה, ובכל זאת, כדי להגיע להכרה רגשית זו, צריך להקשיב לגשם שקורה.
הגשם אינו דומה לגשם
שאליו התכוונתי.
הוילון עם תותי השדה מכסה
את פטריות הצינה שעל השמשה,
מתק הפרי כהינומה
מסתיר פני דאגה.
שזהו זה. ששוב לא אחוש בגשם המלא
כמו מאהבה. בגשם שקורה
אין כאן פראזות גבוהות, לא פאתוס, לא שבירות תחביריות מדהימות או משחק במטא לשון, גם לא אירוניה. אבל אין גם גוון נוסטלגי שלפתחו
רובצת סכנת הקיטש. תמונה מינורית, כמעט קונקרטית, הנגועה בפן הדאגה, הבונה את תחושת חוסר האיזון ומשרה על השיר איזו אמינות של
תחושת מציאות מנופצת מאשליות."
(לאה שניר, מוסף הספרות של "מעריב" 12.1.1990)
|
|
|
קו האופק - ישראל
מאת: דובי טל, מוני הרמתי
כל הצילומים בספר זה בוצעו מהאוויר תוך הדגשת התפישה הגראפית - צורנית - אבסטרקטית של הדברים והתייחסות לאור המיוחד של הארץ
בשעות שונות של היום ובעונות שונות של השנה.
הזווית המיוחדת במינה נוצלה לשם יצירת הופעה שונה של אובייקטים, שהיו מוכרים לנו עד כה בצורתם השיגרתית.
רוב הטיסות בוצעו בהליקופטר, מסוג רובינסון, ומיעוטן במטוסים קלים, שדלתן הוסרה לנוחיות הצלמים.
הטיסה בהליקופטר מאפשרת תמרון במהירויות נמוכות ויותר קירבה אל האובייקטים המצולמים.
נעשה שימוש בעיקר במצלמות בפורמט בינוני, הסלבלד (6X6) ופנטקס (6X7).
עקב מהירות הטיסה מתבצע הצילום במהירויות תריס גבוהות.
בצילום מסוג זה, יותר מאשר בצילום רגיל, המפתח מצוי בתאורה טובה ואור בוקר מוקדם ואור שקיעה נעשים הכרחיים לשם הדגשת התבליט
והטקסטורות שבנוף. לצורך זה, ועקב אובך, המתגבר עם העלייה בגובה וההתרחקות מהאובייקט המצולם, נעשה שימוש בפילטרים. כדי להגיע
לצילום בזווית הרצויה ובאור ותזמון נכונים - היה הכרח בתכנון מדויק, מזג - אוויר מתאים ועבודת צוות טובה.
מוני הרמתי נולד בשנת 1950 בקיבוץ גבעת חיים איחוד וגדל בירושלים, סיים קורס טיס בחיל - האוויר ושירת בטייסת מסוקים.
במלחמת יום - הכיפורים טס בכל הגזרות. הוא השתחרר ב - 1975. תוך כדי עבודתו כטייס ריסוס עבר קורס צילום מקצועי, והתקבל
לאוניברסיטת תל - אביב במגמת קולנוע וטלוויזיה. באותה עת הקים את חברת "מונאמי", שנועדה לאחד את שתי אהבותיו,
ולספק שירותי טיסה וצילום, בעיקר להפקת סרטים.
דובי טל, הצלם שבצמד, הוא יליד הארץ, 1955, שגדל בקרית אונו, בה סיים את לימודיו התיכוניים ושירת בחיל - האוויר כטייס מסוקים.
הוא השלים תואר ראשון בגיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמקביל למד צילום ב"קמרה אובסקורה".
במהלך לימודיו לתואר שני הפך הצילום מתחביב למקצוע ומשנת 1986 הוא צלם עצמאי, המתמחה בנושאי טבע ונוף.
|
|
|
קו האופק - ירושלים
מאת: דובי טל, מוני הרמתי
קו האופק - ירושלים" הוא ספר צילומי אוויר של ירושלים המביא מבט שונה ומיוחד על העיר וסביבתה.
מבט מזווית אחרת על חיבורים של ישן וחדש, של ירושלים העתיקה - ישנה וזו החדשה הנבנית.
מפגשי נופים, סגנונות בנייה ותקופות היסטוריות בעונות השנה השונות באור המסמא של הקיץ ועל רקע השלג (דאשתקד...).
הצצה על השכונות השונות, על גגות, כיכרות, רחובות, גנים ועל שלל המבנים ההיסטוריים המפארים את העיר.
נסיון לגלות מלמעלה רבדים נוספים של העיר, שדומה לעתים כי כבר מוכרת היא עד לעייפה אך עדיין כתמיד מפתיעה, מיוחדת ומעוררת השתאות.
השערים בספר נושאים את שמם של שערי העיר העתיקה וכן שער הגיא ושער הזהב. בכל פרק מהווה השער עצמו נקודת מוצא וסיום ומעורבים בו אזורים
גיאוגרפיים והקשרים פרטיים.
שער הגיא - סביבות ירושלים והמבואות לעיר.
שער יפו - טיול מהכניסה הראשית לעיר לשער יפו, דרך מרכז העיר והשכונות המסורתיות והדתיות.
שער ציון - מהר ציון לימין משה וטלביה, דרך עמק רפאים וחזרה מגיא בן הינום לשער ציון.
שער האשפתות - פרק הארכיאולוגיה וסיור במינזרים ובכנסיות הפזורים לרוב בעיר וסביבה.
שער הרחמים השער להר הבית הוא השער הכולל בתוכו את העיר העתיקה.
שער האריות - פרק המלחמות של העת החדשה, שער הגבורה וזיכרון.
שער הפרחים - בו נקבצו הפינות הירוקות של העיר - גנים, כיכרות ופסלים.
שער שכם - שער השכונות הסובבות את העיר, שמרכיביהם הצורניים דומים כל - כך לשער ולחומות סביבו.
השער החדש - פרק הבנייה החדשה בירושלים.
שער הזהב - שער סיום ופרידה.
צילום - דובי טל.
טיסה - מוני הרמתי.
ספר זה הוא פרי עבודתם המשותפת של שני טייסים לשעבר בחיל האוויר, שחברו יחד במסגרת חברת "אלבטרוס" שבבעלותם ליצירת צוות שהתמחה
בצילום אויר.
דובי טל, צלם נוף, מצלם לאחרונה, בנוסך לצילומי אויר, צילומי נוף ומסע בארצות שונות. צילומיו מתפרסמים במגאזינים, ספרים ותערוכות בארץ ובעולם.
מוני הרמתי התמחה בהטסה לצורך צילומי אויר ומטיס את מסוק הרובינסון של חברת שפירית, ממנו נעשו הצילומים.
|
|
|
קו האופק - גולן
מאת: דובי טל, מוני הרמתי
חמושים במצלמות, רכובים על גבי מסוק רובינסון זעיר וחשופים לרוח בהעדר דלת, רדפנו אחרי האור.
בשקיעות בימי קיץ לוהטים - בצבעי צהוב ושחור ובזריחות חורפיות קרות - בניות לעננים מעל חרמון כחול וקפוא.
טסנו עשרות שעות מעל מרחבי הבזלת, במדרונות המושלגים ובערוצי הנחלים. בינות לתלים, לישובים ולאתרים הארכיאולוגיים תרנו אחר המראות
הייחודיים של האזור, ואותם הבאנו במבט מלטף ואוהב.
דובי טל צילם ומוני הרמתי הטיס. השניים, טייסים יוצאי חיל האויר, הם בעלי חברת אלבטרוס צילום אויר.
|
|
|
קו האופק - ארכיאולוגיה
מאת: דובי טל, מוני הרמתי
"אבנים גדולות מן השמיים" הינו מסע מרתק על פני נופיה הארכיאולוגיים של ארץ ישראל ממעוף המסוק.
צילומי האוויר המרהיבים של האתרים הארכיאולוגיים החשובים בארץ משתפים את הקורא בחווית חשיפתו של העבר ומגלים פרטים ומשמעויות
הנעלימם מעין המתבונן מהקרקע. תוך כך נפרסים גם סיפוריהם המיוחדים של אתרי הארכיאולוגיה הצופנים בחובם את מסתרי ההיסטוריה של הארץ.
דובי טל ומוני הרמתי - טייסים לשעבר בחיל האויר, חברו יחד במסגרת חברת "אלבטרוס שבבעלותם ליצירת צוות שהתמחה בצילומי אויר.
דובי טל - צלם נוף, מצלם לאחרונה, בנוסף לצילומי האויר, צילומי נוף ומסע בארצות שונות. צילומיו מתפרסמים במגזינים, ספרים ותערוכות בארץ ובעולם.
מוני הרמתי - התמחה בהטסה לצורך צילומי אויר ומטיס את המסוק ממנו נעשים הצילומים.
הצילומים צולמו ממסוק מסוג "רובינסון" של חברת "שפירית", במצלמות "פנטקס" 7X6, 4.5X6 ו"ניקון", בסרטי שקופיות, "פוג'י" "ולויה" ASA 50.
|
|
|
קו האופק - בקצה המדבר
מאת: דובי טל, מוני הרמתי
בקצה המדבר - הוא ספר צילומי נוף של חבל אילות, האיזור הדרומי ביותר בארץ.
גם מי שהרבה לטייל באיזור יפה זה יופתע מעושר הנופים הבא לביטוי בצילומים שרובם מהאוויר וחלקם מהקרקע.
בישראל הקטנה, הצפופה כל כך, חבל אילות הוא כמעט מהאיזורים הבודדים בהם ניתן עדיין להתענג על תחושת המרחבים ולהתמכר לנוף ולשקט.
כאן ניתן לשוטט שעות וימים מבלי לפגוש 'תנופת בנייה' והמון אדם, ולהנות ממדבר ושמים ולצפות בקו אופק בראשיתי מקצה השמים ועד קיצם.
דובי טל צילם את נופי האיזור, מהאוויר ומהקרקע. מוני הרמתי הטיס את מסוק הרובינסון לצורך צילומי האוויר.
השניים, טייסים יוצאי חיל האויר, הם בעלי חברת אלבטרוס - צילום אויר בע"מ, המתמחה בצילומי אויר באספקט האמנותי והמקצועי כאחד.
כל הצילומים בספר צולמו בסרטי פוג'י, "ולויה" ASA 50. רובם במצלמות פנטקס 4.5X6 וניקון 35 מ"מ.
|
|
|
קו האופק - חיפה
מאת: דובי טל, מוני הרמתי
על יופיה המרהיב של חיפה נאמרו כבר דברים למכביר וייאמר רבות. אלבום "קו האופק - חיפה" הוא ביטוי חזותי יוצא דופן של העיר המופלאה.
עיר המתרפקת על על צלע ההר ויורדת בנינוחות ובן לים, מהיפות שבערים השוכנות לחופיו של הים התיכון.
בה דרים בכפיפה אחת הישן והוותיק עם המתחדש, המודרני והתוסס, והכל עטוי באווירתו הקסומה של הכרמל ויערותיו.
האלבום מעוצב כ"סיור אווירי"שכולו חוויה מרגשת באזוריה השונים של חיפה, ובו נגלית העיר, המצולמת ממסוק, במלוא הדרה ומזוויות שלא
נצפו עד כה: נופי כרמל פראיים ואזורי מגורים בהר מהיפים בארץ, חיפה עטויה שלמת שלג בחורף ישראלי יוצא דופן, מנזרי הכרמל בסטלה מריס,
כיפת הזהב וגני הבהאים, חופי הרחצה ואזורי התעשייה הסואנים.
כל אלה ממעוף ציפור - מראה מדהים ביופיו.
דובי טל ומוני הרמתי - טייסים לשעבר בחיל האויר, חברו יחד במסגרת חברת "אלבטרוס שבבעלותם ליצירת צוות שהתמחה בצילומי אויר.
דובי טל - צלם נוף, מצלם לאחרונה, בנוסף לצילומי האויר, צילומי נוף ומסע בארצות שונות. צילומיו מתפרסמים במגזינים, ספרים ותערוכות בארץ ובעולם.
מוני הרמתי - התמחה בהטסה לצורך צילומי אויר ומטיס את המסוק ממנו נעשים הצילומים.
הצילומים צולמו ממסוק מסוג "רובינסון" של חברת "שפירית", במצלמות "פנטקס" 7X6, 4.5X6 ו"ניקון", בסרטי שקופיות, "פוג'י" "ולויה" ASA 50.
|
|
|
קו האופק נגב - ארץ מול שמים
מאת: דובי טל, מוני הרמתי
"ארץ מול שמים", הוא השמיני בסדרת קו האופק, המתארת היבטים שונים של נופי הארץ
בצילומים, רובם מהאוויר. גם כאן מוצג פורטרט נופי של איזור, והפעם - הנגב המרכזי והצפוני.
תחומי הנגב (הכלולים בספר זה) משתרעים מנחל שקמה בצפון ועד נחל פארן בדרום, מים המלח במזרח ועד רצועת עזה וגבול סיני במערב
(האזורים הדרומיים לפארן הופיעו בספר "בקצה המדבר").
הספר מכיל צילומי אוויר המביאים מבט רחב שרק הצילום מהגובה מאפשר. אין בו העמדת האדם במרכז, אלא ראיה נופית מרחבית, נסיון למבט
אל מעבר לחיי היום - יום שאנו נתונים בהם. המסוק, כלי הטיס שממנו צולמו התמונות, מעניק פריווילגיה נפלאה של טיול חסר גבולות, שקצבו אחר
והוא אינו מוגבל לדרך או לשביל. אנו מזמינים אתכם להצטרף לטיול דרומה לאזוריו השונים של הנגב. תחילה בבקעת באר - שבע - ערד דרך רכסי
הנגב, אל עבר דרום ים המלח והערבה הצפונית, והמשכו במזרח הרמון והר נגב, וחזרה צפונה דרך מישורי הנגב המערבי.
בין פרקי הספר משולבים חמישה קטעי ביניים, המהווים פסקי זמן קצרים בחוויית המראות והטיסה. קטעים אלה נוגעים בהיבטים שונים של נופי הנגב -
האנושי, הגיאולוגי, הארכיאולוגי, התיירותי וחוויית הטיול בנוף המדברי, המרכיבים יחד את הפסיפס הכולל של הנגב.
כשרוב הנופים הפתוחים נעלמים תחת שלמת הבטון והמלט שנצטווינו להלבישם על - פי החזון הציוני, ומשכרון המרחבים נותרו רק שמות שכונות
כ"צמרת הנוף" ו"פסגות אמירים", נותר לנו הנגב - רזרבת הנוף הפתוח האחרונה בארץ דחוסה ועמוסה כל כך. כאן עדיין ישנו
הנוף הפתוח, השקט, שאינו שותף במירוץ הגדול להנפקה הגדולה, והוא זר להשתנות התמידית, חסרת השלווה של עולמנו; נוף שעוצב במהלך מיליוני שנים
בתהליכים שקצבם שונה, שערכיו אחרים, וספק אם יש לו עניין להשתנות.
כצלם נוף, אני מבקש את המגע הישיר, הטהור, עם יצירת בראשית שברובה לא נגעה עדיין יד אדם. הנגב - על מרחביו העצומים השזורים לכדי תמונה
גדולה ומרהיבה, על השקט שבו, מעניק לי את שכרון המרחבים שאני מכור לו. נופיו מעורטלים ברובם, שופעי צבעים, צורות ותבניות ככל שהפליאו
אלוהים ו/או התהליכים הגיאולוגיים לייצר ויד אדם לקשט. ובתוך השלמות הזו אני מחפש את האור המשתנה ללא הרף - מצלול ובהיר
לאפלולי וכהה; מכחלחל וקר לאדמדם וחם; האור המעניק להרים, לערוצים ולאדמה החשופה אלפי מופעים שונים ומרתקים.
באהבה אנו טסים, והמצלמה מלטפת את הנוף, ואני מאחוריה, נפעם מהיופי ומקווה בכל לבי שלא יחדל.
דובי טל
|
|
חנות הספרים של המכון לחינוך דמוקרטי
|
|
החינוך הדמוקרטי: סיפור עם התחלה
יעקב הכט
יעקב הכט, מחבר הספר, שבילדותו התקשה לרכוש מיומנויות קריאה וכתיבה ואת רוב זמנו בילה בשוטטות ביער חדרה, הוא אחד ההוגים
המרכזיים ופורצי הדרך בתחום החינוך החברתי מנקודת מבט דמוקרטית. הוא עומד בראש המכון לחינוך דמוקרטי, משמש יועץ, מרצה ועורך
סדנאות בארץ ובעולם למסגרות קהילתיות שונות המעוניינות ליצור מערכות חינוכיות אחרות.
"בית הספר הדמוקרטי בחדרה, ורשת בתי הספר הדמוקרטיים שהתפתחו בעקבותיו בכל רחבי הארץ בעשר השנים האחרונות, מוכיחים הלכה
למעשה כי אפשרית אלטרנטיבה משמעותית ואטרקטיבית למספר רב של הורים ואנשים צעירים. זהו מקור לא אכזב של תקווה, הן עקב הבשורה
שיש בחינוך הדמוקרטי עצמו והן עקב הפוטנציאל הטמון באלטרנטיבות חיצוניות אחרות שמתפתחות היום בשולי המערכת. הספר הזה נכתב על
ידי מקימו של בית הספר הדמוקרטי בחדרה ומי שלזכותו יש לזקוף את התפשטות הבשורה של החינוך הדמוקרטי בכל רחבי הארץ. הוא משקף
את התפיסה המונחת בבסיסו של החינוך הדמוקרטי - שעד כה היתה בעיקר תורה שבעל פה - באופן ענייני, בהיר ונגיש. ככזה הוא בבחינת 'קריאת
חובה' לכל מי שחרד לעתיד החינוך."
ד"ר רוני אבירם, ראש המכון לעתידנות חינוכית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
"הספר מתאר מסע חינוכי מרגש של אחד המחנכים הדגולים שידעה ישראל - מסע אישי וגם סיפור מרתק של בית הספר הדמוקרטי בחדרה והחינוך
הדמוקרטי בכללותו. יעקב הכט מצליח לערב אותנו בסיפוריו וגם לשתף אותנו בסוגיות ורעיונות חינוכיים מעוררי מחשבה."
פרופ' דוד גורדון, המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
"ספרו של יעקב הכט פותח אפיקים חדשים בפני החברה הערבית המסורתית בישראל, הצמאה לשינוי בחינוך ולהנחלת ערכי הדמוקרטיה בדורות הבאים."
עלי זחלקה, מנהל בית הספר הדמוקרטי-חדשני בכפר קרע
"החינוך הדמוקרטי - סיפור עם התחלה מתאר מסע אישי מרתק ומספר את תולדות הקמתו של בית הספר הדמוקרטי בחדרה, שביצע בהצלחה
נסיון פדגוגי מרתק וחשוב מאין כמותו: כיצד להמיר את בית הספר הסמכותי בקהילה דמוקרטית, שבה התלמידים הם אזרחים שווי זכויות. כל מי
שנושא החינוך חשוב לו ימצא עניין רב בספר מופלא זה, על בית ספר מיוחד במינו, שבצדק יצא שמעו גם אל מחוץ לגבולות ארצנו."
פרופ' אמנון רובינשטיין, שר החינוך לשעבר
|
|
|
שעור בצדק
שירלי הכט
קבוצת ילדים עוזרת לקבוצת פועלים זרים בספר הרפתקאות לנוער.
זהו ספר שעורך הכרות לקוראים צעירים ואולי גם להוריהם עם שני נושאים שספרות הנוער כמעט ולא עסקה בהם עד כה:
החיים בבית ספר דמוקרטי, וחייהם הקשים ורבי התלאות של העובדים הזרים בישראל.
שירלי הכט היא בת זוגו של יעקב הכט, שהקים את בית הספר הדמוקטי בחדרה. ארבעת ילדיהם לומדים שם. זהו ספרה הראשון .
|
|
|
הקול השותק
גדי אבידן, חן למפרט, גיש עמית
הקול השותק הוא ספר המבקש להקשיב לקולותיהם של ילדים וילדות, שבית-הספר - באמצעות אתוס הלימודים והקניית הידע - מפקיע מהם
ללא הרף את הבעלות על רגשותיהם ועל תחושותיהם.
הקול השותק הוא קולם של הילד העני, המהגר ובן המיעוטים, והוא קולם של ילדים רבים נוספים שההתעלמות ממצוקתם - הנטועה במבנה
החברתי-פוליטי של בית-הספר - תורמת תרומה רבה להיווצרותו של הכאב ולהחרפתו.
הקול השותק הוא לא רק קולם של ילדים וילדות. זהו גם קולם של מורים ואנשי חינוך, שההיגיון המוסדי מונע מהם לממש את ייעודם המקצועי
ומותיר אותם בודדים ופגועים.
הקול השותק מהווה הזמנה יוצאת דופן לדובב את השתיקה; לחשוב מחדש על תרומתו של בית-הספר להיווצרותה של מצוקה אצל ילדים וילדות,
ובה בעת להציע אלטרנטיבה חינוכית שעומדת במבחן הניסיון הפדגוגי והמעשי.
ספר זה נכתב מתוך ניסיונם המשותף של שלושה אנשי חינוך שהנם ממקימי פרויקט חברתי- פוליטי ייחודי, המשתלב בחיי היומיום של תלמידים
ומורים תוך ניסיון לחדור תחת מרקם התפקידים ההיררכי המתקיים בבית – הספר היסודי. דווקא היום, על רקע המלצות וועדת דוברת המצמצמות
את בית-הספר להיבטים כלכליים, בירוקרטיים וארגוניים, חשוב שיישמע קול אחר- קול המבקש להשיב את הפעולה החינוכית למקורותיה האנושיים,
תוך הצבתם של הדיאלוג והמפגש כתנאים הכרחיים להתממשותו של שינוי במערכת החינוך.
גדי אבידן – מדריך חבורות רחוב. עבד עם נפגעי סמים ועם ילדים באזורי מצוקה.
חן למפרט – איש חינוך ומרצה לפילוסופיה וללימודי תרבויות באוניברסיטת תל-אביב.
גיש עמית –מלמד בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
|
|
|
בית הספר סאדברי ואלי: לגדול במקום אחר
דניאל גרינברג
סאדברי-וואלי הוא מקום נפלא, אך הסיפור המרגש שלו הוא על חבורת האנשים שהקימה אותו וממשיכה לעבוד בו כל השנים.
אלו אנשים שהאמינו שיצליחו ליצור מערכת חינוך חדשה, התואמת את החיים הדמוקרטיים.
אלו אנשים שהיה להם אומץ לחשוב על רעיונות בסיסיים מחדש, וליצור מערכת שלא נשענת על מחשבות מעולם החינוך 'הישן'.
אילו אנשים שהצליחו ליצור ולא רק לחלום. הם הצליחו לעבור את סופות החלוציות ולהמשיך במישורי השיגרה.
אלו אנשים שאוהבים לשהות במחיצת ילדים.
בספר הזה נמצא חלק קטן מהסיפור המרגש הזה שנמשך כבר יותר מ-30 שנה.
הספר עוסק בנושאים הבאים:
• משמעות המשחק
• שיחה: המרכיב העיקרי
• מהו תפקידם של ההורים
• חשיבותו של המודל הדמוקרטי
• פיתוח ייעודו הייחודי של כל ילד
• מדוע בי'ס סאדברי ואלי אינו מתאים לכל אחד
|
|
|
בית הספר סאמרהיל, ילדות אחרת
א.ס. ניל
בספר תמצאו תרגום חדש ומרעננן לספר הישן, שהוביל את מהפכת החינוך בשנות השישים. הספר מספר על חינוך ילדים והחיים בבית הספר
בסאמרהיל. המהדורה החדשה מכילה פרקים חדשים המספרים על חייו של א.ס. ניל.
כיום סאמרהיל חוגג את יום הולדתו ה-82 ולפני שלוש שנים זואי (בתו של ניל), מנהלת בית הספר כיום, שינתה את הגדרתו מבית-ספר חופשי ל"בית ספר דמוקרטי".
הספר עוסק בנושאים המשמעותיים לכל אדם המתעניין בנושא החינוך הדמוקרטי. הספר כולל תיאור חיי היום-יום בבית-הספר, תפקיד המבוגר
בבית-הספר, מקום המשחק, טיפול בבעיות התנהגות, סוגיות בקידום הלמידה ועוד תחומים ונושאים רבים, שהזמן לא שינה את הרלוונטיות
שלהם לתקופתנו.
|
|
|
החינוך שילדינו ראויים לו
אלפי קון
"החינוך שילדינו ראויים לו" הוא התקפה בהירה, נוקבת ומנומקת על החינוך הנהוג בבתי הספר שלנו: על ההוראה המילולית, על למידת השינון,
על הידע כמקבץ של עובדות, על דפוסי המשמעת ועוד. הקריאה ל"סטנדרטים נוקשים יותר" רק מחמירה את המצב. במקום מציאות חינוכית
מייאשת זו מציע קון חזון חינוכי מלהיב ומעשי. הביקורת והחזון שלו מבוססים על שליטה מרשימה בגוף הידע שנוצר בשנים האחרונות על ידי
המחקר החינוכי.
אלפי קון תואר על ידי הירחון Time כ"מבקר הרהוט ביותר של ההתמכרות של החינוך למבחנים וציונים". ספריו ומאמריו על חינוך ועל נושאים
אחרים תורגמו לשפות רבות ועוררו פולמוסים ערים בארצות הברית ובארצות אחרות. הוא מרצה באוניברסיטאות שונות ומופיע בתוכניות
רדיו וטלויזיה.
ספרו מעבר למשמעת תורגם לעיברית. הוא מתגורר בבלמונט, מסצ'וסט, ובאופן וירטואלי באתר
www.alfiekohn.org.
|
|
|
חופש ללמוד
קארל רוג'רס
שני החלקים הראשונים של הספר הם מעשיים יותר ומוצעות בהם דרכים מסוימות שבאמצעותן יוכלו מורים רבים להסתכן בניסויים עם כיתותיהם.
בחלק השלישי מובא מקצת מן הביסוס המושגי לניסויים כאלה. החלק הרביעי מפליג את תחום ההשלכות האישיות והפילוסופיות של הגישה כולה.
החלק האחרון והאפילוג מחזירים את הקורא אל הקרקע, בהציעם תוכנית כיצד לחולל במערכת החינוך שינוי תוך-הכוונה-עצמית, ובהציעם
תוכנית כזאת, בראשית ביצועה.
|
|
|
חינוך בביצת הפתעה
דן לסרי
וכך מצאתי את עצמי יום אחד, אחוז דיבוק להתבטא, מלא התרגשות מגילויים אחרונים, חש כיצד בוער בכל עצמותיי הצורך לשתף בחוויה
המהפכנית, רוצה כל - כך לכתוב, אך גם חש נבוך וחסר אונים נוכח גודל המשימה. במקרה, בשעה ששוטטו מחשבותיי, הייתה ידי אוחזת ומשחקת
בפרח שילדיי הרכיבו מביצת הפתעה."
דן לסרי, הוגה, סופר ומחנך אשר כבר שנים רבות משלב עבודת יומיום עם ילדים ומחקר פילוסופי. בין היתר יזם את הקמתו של "מיתר", מסגרת
חינוך אלטרנטיבית ייחודית שאותה גם ניהל במשך מספר שנים. בין ספריו שראו אור : "מקום לגדול", "שאלת העוצמה", "הארות לפילוסופיה של
נוודים", "איפה הייתי לפני שנולדתי - פילוסופיה לילדים".
|
|
|
כיצד לאהוב ילדים
יאנוש קורצ'אק
לפנינו חיבור מקורי מקורי שיאנוש קורצ'אק כתבו בעצם ימי מלחמת העולם הראשונה, כששימש קצין רפואי ביחידה קרבית. בחיבור זה ניתן
למצוא את עיקרי הגותו, חזונו וניסיונו של המחנך והסופר הדגול שפיתחם אחר-כך בשאר כתביו וביקש להגשימם, הלכה למעשה, בבתי הילדים
שייסד ועמד בראשם בפולין.
כתביו הפדגוגיים של קורצ'אק אף כי אינם ערוכים כמשנה סדורה ומנוסחת, הרי הם מכרה של פניני הגות ורגש, הסתכלויות וגילויים מחיי הילדים
ועל הילדים. בכוח האמן שבנפשו ובכוח אהבתו הבלתי-נדלית לילדים "נסיכי הרגשות, משוררים והוגי דעות" – ידע קורצ'אק לתארם בקווים עזים
ובחכמה עמוקה.
|
|
|
מקום לגדול
דן לסרי
כבר שנים רבות עומד החינוך על פרשת דרכים אשר ממנה הוא מתקשה להתקדם. מצד אחד החינוך העיצובי שעוולותיו הרבים ממשיכים לגרום נ
זק לאיספור ילדים שנה אחר שנה, ומצד שני החינוך הרדיקלי שבצד ביקורתו על החינוך המסורתי מתקשה או מסרב לנסח כלים מעשיים לעבודת
החינוך היוםיומית, ובמילא מותיר את הזירה בידי הפרגמטי, ואת הילדים, ההורים והמורים במצוקתם.
ספר זה הוא נסיון לתאר את הגישה הדיאלוגית השותפה להנחות המוצא של החינוך הרדיקלי בדבר חירות וכבוד האדם, והפוסעת צעד נוסף
בהתוותה דרך מעשית כוללת. אפשר אחרת, מבחינה ממשית אפשר אחרת : אפשר שילדים יגדלו במרחב לא ממסדי, מקום בו לאנשים יש משמעות.
אפשר שהחכמה תהייה לא רק דעתנות עקרה, אלא רגישות נאורה ואכפתיות הדדית. זה חשוב לא רק כדי שילדינו יגדלו להיות חכמים וטובים יותר,
אלא מכיוון שילדים אלה עתידים ליצור את העולם בו אנו וצאצאנו נחייה וכוליות אנושיותם היא תקוותנו האמיצה לעולם טוב יותר.
|
|
|
פינוקיו יורד מהפסים
דן לסרי
"פינוקיו רצה להיות ילד אמיתי, אבל הוא החליק פעם אחר פעם מן המסלול. במקום ללכת לביה"ס, מה שהיה מבטיח שיהיה לבסוף ילד אמיתי,
הוא התפתה ללכת למקומות אחרים ולעשות מעשים אחרים. הוא פעל בתמימות, עשה הכל כדי לחזור למסלול, לא היה דבר שהוא רצה יותר
מאשר להפוך לילד אמיתי, אבל ככל שהוא התאמץ יותר, כך הוא הרבה לסטות מן המסלול והתרחק מיעדו."
מה טיבם של כוחות אלה ששואבים אותנו אל המסלול והסוחפים אותנו ממנו והלאה? כיצד הם מגולמים בפרקטיקה היומיומית של הבית-ספריות?
לא רק הבית-ספריות שהיא נחלת בתי הספר, אלא בעיקר זו הממלאת את חיינו לאורכם ולרוחבם? באילו אופנים הפכה הבית-ספריות לאופן קיום,
ותפיסת עולם של בן התרבות המודרנית? וכיצד נרתמה הבית-ספריות למפעל ייצורו של הנורמאלי?
זהו מחקר אל תוך הכוחות המרכיבים את חרושת הנורמאליות. ניסיון לחשוף את מנגנוני הכוח שעומדים מאחורי חרושת זו ובירור השפעתם על האדם.
|
|
|
שאלת העוצמה, מחשבות בביצת הפתעה
דן לסרי
במשך השנים למדנו שכל מי שמעוניין בעוצמה צריך לקחת אותה מאחרים. בעולם כזה הכוחנות היא החוק, והמלחמה - גורל בלתי נמנע של
האנושות. בעולם כזה כל אשם המנסה לצבור עוצמה הוא איום לשכניו והשלום היחיד האפשרי תלוי בקיומם של אנשים רכים, אנשים הנעדרים כל
רצון לפתח ולהעצים את עצמם. בעולם כזה החינוך, בצדק, הופך להיות לתהליך בו מרסנים את העוצמה האישית ומטפחים את חולשת הלב,
חולשת הרצון, והפסיביות. אבל האם למדנו נכון?
|
|
ספרים נוספים
|
|
ספר הזכויות שלי
חגית גור, רלה מזלי
הספר מבקש להקנות לילדים בני 3-5, את המידע כי יש להם זכויות, והם זכאים לדרוש אותן ואף לקבל סיוע במקרה שהסביבה הקרובה מתכחשת
להן.
הספר מבוסס על האמנה הבינלאומית לזכויות הילד.
|
|
לעוף
כתבה: סיגל מגן, אייר: תום מגן, ייעץ: אור מגן
הספר נכתב ע"י משפחה מקהילת בית הספר הדמוקרטי בשוהם.
זה סיפור על אהבה -
זה סיפור גם על תקווה.
זה סיפור של תהליך -
זה סיפור על מה צריך.
זה סיפור פרישת כנפיים -
מקרקע - עד לב שמיים.
זה סיפור על אהבה -
כן, גם לי, וגם לך.
|
|
סְדוֹם וְהַמוֹרָה עַלִיזָה
דודו יעקב
ספר שירים, המתחפש לספר ילדים, אך כולל מסרים למבוגרים.
ניתן לקרוא את הספר באתר, ללא תשלום.
|
|
מצאתי!
ד"ר אביקם גזית
הספר מספר על ההיסטוריה של המתמטיקה עד הזמנים המודרניים בצורה קלילה ומענינת,
דרך תיאור החיים של מספר מתמטיקאים דגולים וההמצאות שלהם.
מושם דגש על מתמיטקאים שעסקו בשירה, אמנות או מדעים אחרים ולא רק במתמטיקה.
מומלץ לילדים ולמבוגרים כאחד.
הקנייה בינתיים לא דרך החנויות, אלא דרך המחבר עצמו, במחיר מיוחד של 60 ש"ח:
avikam@openu.ac.il, 052-2347823
|
|
חשבון להורים
פרופ' רון אהרוני
הספר מתאר בצורה בהירה ובסגנון קולח את עקרונות החשבון המהווים שער לחשיבה מופשטת ופתח להשתלבות בחיים
המודרניים. ההסברים הפשוטים, המבוססים על התנסות ישירה ומוחשית ועל לימוד שיטתי, יסייעו לילדים להשתלט על לימודי החשבון.
הספר דן בנושאים כמו ארבע פעולות החשבון הבסיסיות - חיבור, חיסור, כפל וחילוק - וכן בחישובי שברים, באחוזים ובבעיות יחס.
אלה מוסברים בדרך קלה ומובנת, החושפת את יופיה ועומקה של החשיבה המתמטית.
הספר "חשבון להורים" הוא גם ספר הדרכה. הוא מציע עזרה להורה שרוצה להשתתף באורח פעיל בלימודי החשבון של
ילדו. המתמטיקה היסודית בספר זה מוצגת כתחום בעל הרבה עומק ויופי ואף שאינה פשוטה היא מלאת חן ושובת לב. הספר מלמד את הדקויות
הנמצאות בבסיסה של המתמטיקה, אלו המעניקות לה את יופיה, ולהוראתה את המשמעות.
פרופ' רון אהרוני, משמש כפרופסור למתמטיקה בטכניון, לשעבר דיקן. מאז שנת 2000 עובד בבתי - ספר יסודיים. כיום
במסגרת "העמותה הישראלית לקידום החינוך המתמטי לכל", אחד ממייסדיה. עובד כיום בחמישה בתי - ספר, מדריך מורים,
ונותן הרצאות למורים בכל רחבי הארץ (הפעילויות האלה במסגרת העמותה ובהתנדבות).
|
|
אידאה של תיקון - יזמות חינוכית בחברה רב-תרבותית
יהודה בר-שלום
הספר אידאה של תיקון הוא בבחינת אתנוגרפיה השוואתית ראשונה מסוגה בשדה החינוך הישראלי. הוא מהווה תרומה
משמעותית להבנה של החינוך הרב-תרבותי, ולתפיסת העוצמה והפוטנציאל הגלומים ביזמות חברתית-חינוכית הבאה לחולל שינוי
בסביבה משתנה ועמוקת שסעים. הספר עוסק בחמישה בתי ספר שתלמידיהם מגיעים מתוך סביבה חברתית מפוצלת. הוא מציג עדויות אודות מורים
ומחנכים המשמשים כיזמים חינוכיים-חברתיים ופועלים לחיברות ולקידום תלמידים בסביבה המאופיינת בשוני תרבותי, הטרוגניות
וקיטוב אתני ודתי. הוא מראה כיצד בתי ספר מעצבים בקרב תלמידיהם זהות עצמית הפתוחה לקבלת האחר בצד פיתוח יכולות לימוד מרשימות.
"ספר זה הוא משב רוח מרענן כנגד הפסימיזם במחקר הסוציולוגי. הוא מתאר בתי ספר שלא מעוניינים לשכפל מערכי כוח
בחברה, אלא מנסים ליצור תיקון חברתי תוך כדי פעולה חינוכית והתייחסות מעמיקה לקיומו האזרחי והחברתי של האחר." פרופ' פיליפ וקסלר
"ספרו של ד"ר בר שלום הוא תחנה אחרונה במסע חינוכי ואנתרופולוגי שהמחבר ערך בחמישה בתי ספר המגלמים את
השסעים העיקריים של החברה הרב-תרבותית הישראלית. התבוננותו המעמיקה של בר שלום מלווה בניתוח ביקורתי מזה ובאמפתיה וחום
אנושי מזה." פרופ' דוד אוחנה
מחבר הספר, ד"ר יהודה בר שלום, הוא ראש החוג לחינוך במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין. ערך יחד עם פרופ' אהרן שי את
הספר המחקר האיכותני בחקר החינוך: מהתיאוריה אל השדה ומהשדה אל התיאוריה (2002).
|
|
המיתולוגיה היהודית - מיתוסים
חגי דגן
המיתולוגיה היהודית, ספר נוסף בסידרה מיתוסים, מעניק לקורא ישראלי המודרני מבט חדש על מקורותיו התרבותיים. המחבר,
חגי דגן, זיקק את החומרים המיתיים מתוך העושר העצום הגנוז בטקסטים היהודיים לסוגיהם - מקרא, מדרש, אגדה, קבלה,
וגם פירושים ועיבודים מאוחרים יותר. בלשון חיה וציורית הוא מתאר את הסיפורים המכוננים של מכלול התכנים הקרוי יהדות
- בריאת העולם והאדם, הגירוש מגן עדן, המבול, סיפורי האבות והאימהות, יציאת מצרים, מתן תורה, החורבן, הגאולה ועוד -
וכן את הדמויות המרכזיות בדרמה הזאת והיחסים ביניהן: האל, שכינה, המלאכים וכוחות האופל, עם ישראל, ארץ ישראל.
שורשיהס של החומרים המיתיים האלה נעוצים בעבר הכנעני רווי האלים והאלות, שהיה רקע לחיי העם עד סוף ימי בית ראשון,
והמשכם בהשפעות שונות ורבות שהפכו את דמותו של האל היצרי והכמעם - פגאני לאל מטוהר מכל גשמיות.
הסיפור הוא סיפורו של היהודי החילוני לא פחות מאשר של היהודי הדתי. החילוני אמנם יודע שהסיפור הוא רק סיפור, ומוצא
בו חומרים מיתיים ולא גופי אמונה. אבל הוא עשוי לגלות שהמילים הללו, המציגות את עצמן כדברי אלוהים חיים, עדיין
חיות, ולפעמים אפילו בועטות, והאלוהים הזה עדיין אומר לו משהו. הוא עשוי לגלות שהסיפור הזה, הסיפור על היהודים ועל
אלוהיהם, על אמונותיהם ופחדיהם ותסביכיהם העתיקים, עדיין אינו נותן לו מנוח.
|
|
|