 בית הספר הדמוקרטי בבקעת אונו מקום ללמידה, חקירה וסקרנות, הקיימים בכל ילד מקום המעודד ללמוד בתשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש תגובה לכתבה בעיתון 25/9/01  מנכ"ל המועצה לשלום הילד - ד"ר יצחק קדמןעיתון ידיעות אחרונות( מכתב זה נכתב כתגובה למאמר בשם "חינוך עם עתיד", שהתפרסם במוסף "שלך" של עיתון ידיעות אחרונות בתאריך 16.9.01 ) אנו משתייכות לקבוצת הורים, שהקימה באחרונה בית ספר דמוקרטי על אזורי, האמור לתת מענה לצורכי אוכלוסיית בקעת אונו. מקריאת הכתבה התחוור לנו שישנה מידה רבה של אי הבנה בין קבוצות הורים כמונו ובין גורמים שונים העוסקים בנושאים קרובים. מטרת מכתב זה היא לספק הבהרות והסברים לדברים, כפי שאנחנו רואים אותם ולתקן מספר טעויות נפוצות. ראשית, בתי ספר הדמוקרטיים הוזכרו בנשימה אחת עם מגוון של בתי ספר פרטיים וייחודיים. אכן, כל אלה שונים מבתי הספר ה"רגילים" (כפי שאנו מכנים אותם), אך שונים במהותם ובמטרותיהם זה מזה במידה רבה מאד. במכתב זה נתייחס לבתי הספר הדמוקרטיים בלבד, ובפרט לבית הספר הצעיר שלנו. מטרות החינוך הדמוקרטי: מטרתם הראשונית והעיקרית של בתי הספר הדמוקרטיים היא לאפשר לילדינו ללמוד במוסד המכבד את זכויותיהם כבני אדם. רעיון בסיסי זה היה אמור להיות מיושם, לפי הבנתנו, בכל בתי הספר של מערכת החינוך, אך מסיבות שונות, כפי שיפורט בהמשך, אין הדבר מתבצע בפועל. בתי הספר הדמוקרטיים קמו במיוחד כדי לוודא את השמירה על זכויות הילד וכבודו כאדם. הם עוסקים בילד עצמו: רצונותיו, שאיפותיו, האינטראקציה שלו עם הקהילה והחברה. בבתי הספר הדמוקרטיים, הילד הוא במרכז. בית הספר הדמוקרטי מאפשר לילד לקבוע את תחומי הלימוד בהם יעסוק ולהשפיע על אופן פעולת בית הספר, כך שיוכל להתאים לצרכיו. בחירת מקצועות הלימוד נעשית באופן אינדיבידואלי על ידי כל ילד. בכך מתאפשר לו ללמוד את הנושאים המעניינים אותו או חשובים לו, בהתאם לשאיפותיו, יכולתו ובשלותו. בית הספר תומך בבחירתו של התלמיד ועוזר לו לממש אותה. אופן פעולת בית הספר ("חוקי בית הספר") נקבע על ידי הפרלמנט של בית הספר, המורכב מכל "קהילת בית הספר", הכוללת את כל המורים, ההורים והילדים, כאשר לכל אחד מהם קול בודד השווה לקולות האחרים. מימוש החלטות הפרלמנט מוטל על ועדות שונות (תקציב, טיולים, משמעת, ניקיון, ביקורת ועוד), הנבחרות על ידי הפרלמנט. ועדות אלו מורכבות מילדים, הורים ומורים. גם בתי הספר ה"רגילים" משתמשים ברובם במושגים כמו "זכויות הילד" ו"שימת הילד במרכז". לפי השקפתנו, מדובר במס שפתיים בלבד. הראיה בפועל לכך היא שמרבית הילדים אינם רוצים ללכת לבית הספר ה"רגיל", תופעה שהיא נדירה יחסית בבתי הספר הדמוקרטיים. בבתי הספר ה"רגילים", למרות הכוונות הטובות, הילד נתפס לעתים כמפריע למערכת, בגלל צרכיו הייחודיים והאינדיבידואליים, שאינם משתלבים במערכת האחידה. המשמעות בפועל היא שבבתי הספר הדמוקרטיים זכות הילד להשפיע על חייו מהווה כלל בסיסי. קיום מוסדות בית הספר הדמוקרטיים (פרלמנט וועדות) אינו מאפשר לצוות בית הספר לנהוג בילדים לפי שרירות ליבם, אלא לפי קווי המתאר, שנוסחו בהשתתפות ובהסכמת הילדים. ביכולתם של הילדים לפעול לשינוי קווי מתאר אלו דרך מוסדות בית הספר. גם בחיי היומיום של בית הספר יש היענות רבה יותר לבקשות התלמידים, גם כאשר הן יוצאות דופן. בין השאר, ניתנת לילדים הזכות להתלונן על עבירות שהתבצעו בתחומי בית הספר, גם כאשר ה"עבריינים" הם תלמידים אחרים וגם כאשר הם חברי סגל ההוראה. כל תלונה כזאת נידונה באותו אופן בפני ועדת המשמעת של בית הספר. מאחורי כל אלו עומדת אמונתנו האמיתית ביכולתם של ילדינו לקבוע את גורלם ובזכותם לעשות זאת. בתי הספר הדמוקרטיים אף חרתו על דגלם את יישום "אמנת האו"ם לזכויות הילד". לפי הבנתנו, לשם קיום מוסד לימודים הפועל באופן מלא לפי עקרונות אלו, אין כל חובה או צורך שיתקיים כמוסד פרטי. הדבר מהווה מבחינתנו עול כבד ומיותר, אך כרגע הכרחי. למעשה, אין כמעט צורך גם בסלקציה בקבלה לבית ספר כזה, ועל כך בהמשך. בתי הספר הדמוקרטיים דוגלים בפלורליזם, כלומר בפעולה משותפת של אוכלוסיות שונות (עשירים-עניים, ערבים-יהודים, דתיים-חילוניים, מהירי תפיסה ואיטיים, וכדומה). אנו מחנכים את ילדינו להכרה, הערכה ושיתוף פעולה עם השונים מהם. כדי שחינוך זה לא יתבצע ברמת הסיסמאות בלבד, חשוב לנו שבית הספר יכיל ילדים מאוכלוסיות שונות ומגוונות. לבתי הספר הדמוקרטיים גישה ייחודית, המאפשרת לכל ילד להתקדם לפי מה שמתאים לו מבחינת עניין, יכולת, אופן הלימוד, תזמון ועוד. מסיבה זאת, משתלבים בבתי ספר אלה גם ילדים רבים בעלי צרכים מיוחדים (בעיות למידה, התנהגות, אורגניות ועוד), שלא מצאו מענה במסגרת מערכת החינוך ה"רגילה". במובן זה אנחנו פחות סלקטיביים מן המערכת ה"רגילה", הנוהגת "לזרוק" ילדים אלו לבתי ספר נפרדים, המוגדרים כ"חינוך מיוחד". בתי הספר הדמוקרטיים נוהגים להקצות אחוז משמעותי ממקומות הלימוד שלהם למה שאנו מכנים "פליטי מערכת החינוך". כאן זוכים ילדים שהוגדרו עד היום כ"כשלון", "מפריע", "בעייתי", "לא משתלב", "לא מתאים" ועוד, למוסד לימודים הקשוב לצורכיהם, שוקד יחד איתם על מציאת נקודות החוזק שלהם ועוזר להם להשתמש בהן. באופן זה, עשויים ילדים אלו להפוך לסיפורי הצלחה ע"י השגת התקדמות מרשימה בתחומים שאותם הם אוהבים ואליהם הם מתאימים. בבית הספר הדמוקרטי, לא מוגדרים בעלי הצרכים המיוחדים כקבוצה נפרדת. כחלק מן הפלורליזם, משולבות כל הקבוצות יחד, מאחר ומראש ההנחה היא שלכל ילד צרכים מיוחדים משלו, שעל בית הספר לתת להן מענה. מאותן סיבות בדיוק, מתאים בית הספר הדמוקרטי גם לילדים בעלי יכולות לימודיות גבוהות מן הרגיל ("מחוננים") בתחום אחד או יותר. במקום התסכול והשעמום המצפים להם בבית הספר ה"רגיל", כאן הם יכולים לפתח את יכולותיהם בקצב האישי שלהם ובהתאם לתחומי העניין שלהם - בדיוק כמו כל תלמיד אחר בבית הספר הדמוקרטי. על ההבדל העקרוני בין "חינוך לדמוקרטיה" לבין "חינוך דמוקרטי": מרבית או כל בתי הספר של משרד החינוך מספקים "חינוך לדמוקרטיה" במסגרת שיעורי אזרחות ושיעורים אחרים. יש הטועים לחשוב שבכך הם נותנים חינוך דמוקרטי. חינוך לדמוקרטיה במערכת החינוך הקונבנציונלית הוא פשוט סדרה של שיעורים, על פי רוב קצרה, המלמדת באופן תיאורטי איך צריכה לתפקד מדינה דמוקרטית ואת הקשיים והדילמות בישראל (זה נעשה בצורה עדינה). אפשר לחנך לדמוקרטיה בין כותלי הכלא, תחת שלטון עריצים ובסביבה שאינה מכבדת אדם. זה יכול להיות אפילו חינוך יעיל מאד: האסירים בכלא מבינים היטב את משמעות החופש שנגזל מהם, הנתינים במשטר דיקטטורי יודעים להעריך את הזכות לבחור ולהיבחר, את חופש הדיבור, את הזכות לתנועה ועוד, האדם החי בסביבה שבזה לו כאדם יכול להבין את הצורך בכבוד לאדם. כל אלה יבינו היטב את המעלות של הדברים שנגזלו מהם ואם יחנכו אותם לדמוקרטיה הם יבינו מהי, אך זה איננו חינוך דמוקרטי. מספר בתי ספר עוברים בשנים האחרונות תהליכים של דמוקרטיזציה, בהנחיית "המכון לחינוך דמוקרטי" שבחדרה (שהוא גם הגורם האידאולוגי העומד מאחורי בתי הספר הדמוקרטיים). זאת התקדמות מבורכת בכיוון הנכון. היא מאפשרת לתלמידים של בתי ספר אלו ליהנות מחלק ממטעמי החינוך הדמוקרטי, במינון ההולך וגדל. יש בכך יתרון מסוים, אך חשוב להבין שלא מדובר ב"חינוך דמוקרטי", אלא בטעימה ממנו. מדובר בתהליך איטי, ללא מחויבות להגיע באיזה שהוא שלב למודל של בית ספר דמוקרטי. חינוך דמוקרטי הוא תפיסת חינוכית כוללת שמטרתה לאפשר ולתמוך בצמיחתו של אדם אפקטיבי בחברה דמוקרטית. אדם שמכיר את עצמו, על מעלותיו וחולשותיו, נטיותיו והתחומים שאינו נוטה אליהם, אדם שמפנים את גבולות החופש בחברה דמוקרטית ואת האחריות שהוא נוטל על מעשיו ואת האחריות שיש לו לקיום החברה הדמוקרטית. חינוך לדמוקרטיה בא ללמד אדם מהי דמוקרטיה ולשכנעו לבחור בה כדרך הנכונה. חינוך דמוקרטי הוא מעגל רחב יותר העוסק באדם הרצוי, בתנאים ובדרכים בהן יכול אדם כזה להתפתח: 
ההכרה בשונות כגורם המשותף לכולנו.
זכויות אדם מלאות לכולם.
שותפות ואחריות של קהילת בית הספר לשגשוג.
חיים דמוקרטיים.נביא כדוגמא הגדרה שהגדיר בוגר של בית הספר הדמוקרטי בחדרה את בית הספר: מהו בית הספר הדמוקרטי ? מפגש של מבוגרים וילדים שאינו אלים, שיש בו חמלה ותשומת לב, עצמאות, בחירה וחופש. הפעלה של בית הספר בעזרת האנשים הנמצאים בו.חינוך דמוקרטי אמיתי ומלא מיישם עקרונות אלו לכל אורך הדרך. לא במסגרת של מספר שעות בשבוע ולא במסגרת סיסמאות. הוא מאמין ביכולותיו וזכויותיו של הילד ומאפשר לו להשתמש בהן כדי לנהל ולעצב את חייו. מי עומד מאחורי הקמת בית הספר? חשוב להבין שמאחורי בית הספר שלנו ואחרים עומדות קבוצות הורים, שלאור המצב הקיים, מצאו לנכון לקחת אחריות על חינוך ילדיהם, משקיעות לילות כימים של מאמצים נואשים, למען רעיון אידאולוגי חשוב שהם מאמינים בו, והוא זכותם של ילדים להתחנך במערכת המכבדת אותם כבני אדם (ולא ברמת הסיסמה בלבד). קבוצות אלו נאלצות לעמוד מול הממסד, שאינו מוכן לקבל עקרונות אלו, ולעתים עושה אף מאמצים אקטיביים להכשילו. אנו עומדים תחת מטר של השמצות כלליות וגורפות, שחלק מן המקרים מתבססות על חוסר היכרות עם מהותם האמיתי של בתי הספר הדמוקרטיים ובמקרים אחרים יתכן ומושפעות ממידע מוטעה המגיע מצד גורמים המתנגדים להקמת בתי ספר כאלה מסיבות שונות. באופן פרטי, קבוצת ההקמה של בית הספר שלנו, שמה לה למטרה לאפשר למשפחות בבקעת אונו המעונינות במתן חינוך דמוקרטי לילדיהן, לעשות זאת. קבוצה זאת הקדישה מאמצים ניכרים להשתלבות באחד מבתי הספר היסודיים בקרית אונו והפיכתו לעל-אזורי, כך שיאפשר לתלמידים המעונינים לקבל חינוך דמוקרטי (ולא "חינוך לדמוקרטיה"), למצוא מענה לצורך זה. מטרתנו היתה לאפשר לתושבי בקעת אונו לבחור בין חינוך דמוקרטי לבין חינוך "רגיל". מאחר ומערכת החינוך המקומית לא היתה יכולה או לא היתה מעונינת לתת מענה לצורך זה, נאלצנו להקים את בית הספר באופן עצמאי. גם עכשיו אנו ממשיכים בקשר עם רשויות מקומיות באזורנו, על מנת למצות את האפשרויות לשיתוף פעולה. הסלקציה בקבלת תלמידים: בעיקרון, ההחלטה על הקבלה לבית הספר, מתבצעת במרבית בתי הספר הדמוקרטיים לפי הגרלה. חשוב לציין שהשימוש בהגרלה כקריטריון הקבלה הוא החלטה שמתקבלת על ידי פרלמנט בית הספר, המורכב כאמור מכלל הילדים, ההורים וסגל בית הספר. עצם העובדה שבתי ספר דמוקרטיים החליטו על הגרלה כקריטריון קבלה, מצביעה יותר מכל על אי רצונם לבדלנות מקבוצות אוכלוסייה שונות. נדגיש שוב: אין לבתי הספר הדמוקרטיים כל שאיפה להתבדל מקבוצות אוכלוסייה אחרות, שהרי אנו דוגלים בחינוך פלורליסטי. אנו מעונינים לצרף אל שורותינו את כל מי שמעוניין בחינוך דמוקרטי. הכוונה להתבדל משכבות אוכלוסייה מסוימות, שיוחסה לנו במספר מקרים, מאד רחוקה מן המציאות. האליטיזם היחיד שניתן לייחס לנו הוא שאנו דוגלים בחינוך טוב והוגן, ואין בכך כל רע. בתי הספר הדמוקרטיים אינם משתמשים במבחני קבלה. מידת ההצלחה הקודמת של הילדה או הילד באמנות, מתמטיקה או כל מקצוע אחר, אינם רלוונטיים לגבינו, ולכן אינם מהווים קריטריון קבלה. ההגבלה היחידה ששמו להם בתי הספר הדמוקרטיים היא על אחוז התלמידים שהוגדרו על ידי משרד החינוך כמתאימים ל"חינוך המיוחד", שישולבו בהם. מדובר, כאמור, בתלמידים שבתי הספר ה"רגילים" כלל אינם מוכנים לקבל. בתי הספר הדמוקרטיים מקבלים אותם, אך מגבילים את מספרם. בבתי ספר הנתמכים על ידי הרשות המקומית, תיתכן גם הגבלה של אזור הרישום, לפי דרישת הרשות. אם וכאשר, עם הזמן, תענה מערכת החינוך לדרישה הגוברת לבתי ספר דמוקרטיים, ותקים מספר בתי ספר כאלה לפי מידת הביקוש, ימנע גם הצורך הנוכחי של סלקציה על ידי הגרלה. כל תלמיד המעונין בכך, יוכל לזכות בחינוך דמוקרטי. עלות הלימוד: זהו נושא כאוב ביותר. מאחר ולמשרד החינוך, בגלל שורת אילוצים, קשה כרגע לעשות את המהפך הנדרש על מנת להקים מספר מספיק של בתי ספר דמוקרטיים ממלכתיים, נאלצים ההורים, למצוא בינתיים פתרונות חלופיים פרטיים. חשוב להסביר, שלהבדיל מאנשי האקדמיה ומשרד החינוך, היכולים להסתפק בתוכניות ארוכות טווח לשינוי מערכת החינוך, לנו ההורים נדרש שינוי דחוף. מבחינתנו, לא מדובר בסיסמאות ובהשקפת עולם פילוסופית. לנו יש ילד, שצריך להתחיל את לימודיו השנה או שנכווה במערכת החינוך הממלכתית. מחויבותנו כהורים היא למצוא פתרון מיידי לבעיותיהם של ילדינו. אסור לנו לחכות כמה שנים ולקוות שהפתרון יגיע. מאחר ובתי ספר הפועלים באופן מלא לפי עקרונות החינוך הדמוקרטי אינם מוקמים עדיין על ידי משרד החינוך, אנחנו פוגשים בקבוצות הורים רבות, המתאחדות כעמותות על מנת להקים בתי ספר כאלה באופן פרטי. עצם העובדה שקמות עמותות רבות כאלה בתקופה האחרונה, מצביעה על צורך אמיתי של מספר רב של הורים וילדים לשינוי ושיפור של הקיים. ישנם עוד רבים אחרים, המצפים לשינוי כזה, למרות שעדיין אינם נוקטים בפעילות אקטיבית בנושא. בדרך כלל, בהמשך, זוכה בית הספר בהכרת משרד החינוך. בשלב זה הוא זוכה בתמיכת משרד החינוך במידה שווה לכל בית ספר אחר. זה המקום לתקן טעות נפוצה: בתקציבים ייחודיים ממשרד החינוך זוכים רק בתי ספר המוגדרים על ידו כ"בתי ספר ניסויים", וגם זאת רק לתקופה מוגבלת. בתי ספר אלו אינם בהכרח דמוקרטיים ולא כל בתי הספר הדמוקרטיים זכו לסיווג מבוקש זה. ועוד טעות מקובלת: בתי הספר שלנו, במיוחד בשלביהם הראשונים, אינם משופעים בכסף. סך כל הסכומים המועברים על ידי ההורים לבית הספר הוא מועט יחסית לצרכיו, מאחר ואינו זוכה לתמיכת המוסדות. מסיבה זאת נדרשים ההורים לעבודה מאומצת לטובת בית הספר, שכולה בהתנדבות, על חשבון שעות העבודה שלהם, זמנם הפרטי ושעות השינה שלהם. את ההפרש הנדרש, מעבר לתקצוב משרד החינוך, נאלצים ההורים לשלם. גם בבתי הספר הממלכתיים הופכת תופעה זאת לנפוצה. שם נקראת התוכנית תל"ן - תוכנית לימודים נוספת - שעבורה נדרשים ההורים לשלם. באזורים שבהם למרבית ההורים אין יכולת לשלם עבור התל"ן, נוהגים בתי הספר הממלכתיים להיעזר בקרנות שונות. גם בתי הספר הדמוקרטיים עושים כמיטב יכולתם כדי להוריד את עלויות שכר הלימוד, שלמרבית המשפחות מהווה בעיה. בין השאר, נעשה שימוש בהורים מתנדבים לצרכים שונים, החל משיפוץ ותחזוקת בית הספר, דרך עבודות מזכירות ואדמיניסטרציה, פעולות מול הרשויות, ניהול תקציבי ועד להוראה בבית הספר. גם השתתפות ההורים בועדות היא סוג של ביצוע פעולות התנדבותיות עבור בית הספר, שתורמות להפחתת העלויות. על מנת לא להגביל את ההרשמה לילדי שכבות מבוססות בלבד, נוהגים בתי הספר הדמוקרטיים להיעזר במלגות. כל בית ספר לפי מצבו ויכולתו. בבית הספר הדמוקרטי של כפר סבא, הנהנה מתמיכת העירייה ומשרד החינוך, מקבלים 30% מתלמידי בית הספר מלגות, שרובן ממומן מתוך התשלומים של שאר התלמידים. בית ספר צעיר כמו שלנו, הנאבק על קיומו גם מן הבחינה הכלכלית, פועל לגיוס מלגות מגורמים חיצוניים, על מנת ששיקול כלכלי לא ימנע מאף משפחה מעונינת, לצרף אלינו את ילדיה. כל עזרה בנושא זה תתקבל בברכה. חשוב להדגיש, שמאחר ובית ספרנו דוגל בחינוך פלורליסטי, חשוב לנו לשלב בבית הספר תלמידים משכבות אוכלוסייה שונות. אנחנו רואים בשילוב תלמידים משכבות חלשות כלכלית צורך חשוב של בית הספר. על הפרטת מערכת החינוך: יש להבהיר באופן חד משמעי: אין לנו כל שאיפה לפעול כבית ספר פרטי או להפריט את מערכת החינוך. אנחנו חושבים שזכותו של כל ילד לקבל חינוך דמוקרטי אמיתי ומלא, במסגרת מערכת החינוך הממלכתית. מאחר ומערכת החינוך הקיימת איננה מסוגלת או מוכנה לספק לילדינו חינוך שבאמת יתייחס לזכויותיהם ולצורכיהם האינדיבידואליים, אנו נאלצים לעשות זאת בשלב זה בעצמנו, מתוך תקווה שבהמשך תאמץ אותנו מערכת החינוך אל חיקה. אין לנו כל רצון להתבדל ממערכת החינוך. הקמת בתי ספר דמוקרטיים על ידי משרד החינוך תהיה לנו נוחה יותר. שאיפתנו היא שמערכת החינוך תוכל להציע בכל אזור בתי ספר דמוקרטיים במקביל לבתי ספר "רגילים" ותאפשר להורים ולילדים לבחור את בית הספר בו ירצו ללמוד. הקמת בתי ספר פרטיים היא אילוץ, הנובע מאי רצונו או יכולתו של משרד החינוך להקים בתי ספר דמוקרטיים באופן מיידי. כאשר יקים משרד החינוך בתי ספר כאלה, נשמח להצטרף אליהם. חשוב להבהיר שהקמת והפעלת בית ספר פרטי כזה היא עול כבד מבחינת ההורים. מלבד המשמעות הכלכלית הברורה, נדרש כאן מאמץ אדיר, שנעשה בהתנדבות לאורך זמן, של קבוצת הורים הנאלצים להקים באופן עצמאי בית ספר. פעולת ההקמה היא קשה במיוחד, מאחר ואינה זוכה בתמיכת מוסדות המדינה והרשויות המקומיות. במספר מקרים אף נתקלנו במאמצים מכוונים להצר את צעדינו ולפגוע בתהליך ההקמה. בתי הספר הדמוקרטיים שמים דגש על מעורבות חזקה של ההורים בחינוך ילדיהם, שקשה למשרד החינוך לקבל. למרות שבתי ספר ממלכתיים רבים מצהירים על היותם "קהילתיים" ודוגלים ב"מעורבות הורים", הרי שבפועל יכולתם של ההורים להשפיע ולשנות היא בשוליים בלבד. קשה למשרד החינוך, למשל, לקבל את המצב שבו בבתי הספר הדמוקרטיים ההורים שותפים בבחירת המורים והמנהלת. זה קורה כחלק מן המשטר הדמוקרטי בבית הספר: אף אחד אינו נמצא מעל החוק והכל ניתן לשיקול "קהילת בית הספר" (תלמידים, הורים ומורים). בין השאר, עובדה זאת מחייבת את סגל בית הספר להתאים את פעולותיו לצורכי הקהילה, כי הוא עומד תחת הביקורת שלה. זה בניגוד לבתי הספר הממלכתיים, בהם חלק מסגל ההוראה אינו ראוי, אך בפועל אינו ניתן להחלפה. אופן פעולה זה עומד בסתירה לזה של משרד החינוך ומוריו, המאוחדים בארגון וחלקם בעלי קביעות. סביר להניח שזאת אחת הסיבות המרכזיות להתנגדות משרד החינוך לנושא. על משמעות הקמת בתי הספר הדמוקרטיים למדינה: יש הסכמה גורפת שמצבה הנוכחי של מערכת החינוך הוא קשה ביותר. הצוות החדש והנמרץ של משרד החינוך, הכולל את שרת החינוך ומנכ"לית המשרד, עושה מאמצים רבים ואף מהפכים על מנת לשפר את מצבה. ברור שהדרך ארוכה וקשה וכרוכה בהתמודדות עם מנגנונים כבדים ומסורבלים, המעכבים את ביצוע השינויים הנדרשים. משימות לא פשוטות עומדות בפני צוות זה. אנחנו מאמינים בחשיבותו העליונה של החינוך למדינה כולה. לדעתנו, צריכה הממשלה להקצות יותר לתחום זה ולפתרון בעיות חינוכיות. אנו מאמינים שבכך תיבנה לנו חברה טובה יותר, שתזדקק להשקעה נמוכה יותר בתחומים כמו פשע, רווחה ואבטלה. בחברה זאת יצטמצם היקף השכבות החלשות ויקטנו הפערים בין השכבות. לפי ראות עינינו, העובדה שקיימות במדינה קבוצות בעלות מודעות נמוכה יותר לנושאי החינוך (ללא קשר למצב כלכלי), אינה צריכה לשלול מכל הורה אחר את האחריות והזכות לקבוע את אופן החינוך של ילדיו. אסור להורים, המופקדים על חינוכם ורווחתם של ילדיהם, לתת לשיקולים ביורוקרטיים אלו ואחרים, לפגוע בחייהם של ילדיהם. דווקא במצב העניינים הקשה הנוכחי, מועילה רבות תרומתם של הורים, הנחושים למצוא פתרונות מהירים ואף מידיים. הורים אלו, המגלים אחריות אישית למהות המוסדות שבהם מתחנכים ילדיהם, הם אחת התקוות החשובות לשינוי ושיפור במערכת החינוך. על ידי התנדבותם הנמרצת לתרום בתחומים רבים ושונים, הם יכולים לבצע שינויים שגופים ותיקים ומסורבלים מתקשים בהם. שילוב ילדי העולים, המובטלים וילדי שכונות המצוקה בבתי ספר כאלה, בעזרת שימוש במלגות, הוא כרגע הסיכוי היחיד שלהם לקבל חינוך טוב יותר ממה שיכולה מערכת החינוך הנוכחית להציע להם. הקמת בתי ספר כאלה תתרום למערכת החינוך גם מעט תחרות פנימית, שתגרום לשיפור של בתי הספר הנוכחיים. במצב הנוכחי, הרישום לבתי הספר מוגבל על ידי אזורי רישום, ולכן אין כל תחרות. המוטיבציה לשיפור עצמי של בתי הספר הממלכתיים ולהכנסת שינויים בהתאם לרוח הזמן ולצורכי הקהילה, היא מוגבלת ביותר. מסיבה זאת, עצירת הקמת בתי ספר טובים, לשם יצירת אחידות ברמה נמוכה יותר, איננה הפתרון. צמצום הפערים החברתיים האמיתי והנכון, יבוא על ידי הקמת בתי ספר איכותיים ושילוב כל האוכלוסיות בהם. שרה טל רונית סנה מהורי בית הספר הדמוקרטי של בקעת אונו פקס: 5350703-03 democratic_school@hotmail.com :E-Mail
     Graphics created by School Icons |